מאמר:
על הספר את בתך את יחידתך עדנה נוי/ עמיקם יסעור
"את בתך את יחידתך" - רומן של עדנה נוי, חיפאית לשעבר, אחת הסופרות הישראליות הטובות ביותר. הופיע זה עתה , נובמבר 2022, בהוצאת כינרת זמורה בעריכת יגאל שוורץ
זהו הרומן השני של המחברת ילידת חיפה שגדלה בה. המחברת היא בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית ספרה הראשון "כל מי שאהבה הופיע ב 2008 בהוצאת הספרייה החדשה בעריכת יובל שמעוני מנחם פרי כעורך שותף. קראתי אותו לפני 10 חוששים בינואר 2022 והעתרתי עליו סופרלטיבים. עדנה נוי החלה לכתוב ולפרסם בגיל מבוגר. במאמר על דור הפרוזה של אחר עוז ויהושע ציינתי את השנים 78-82 כשנות פריצתו. עדנה נוי פרסמה מאוחר הרבה יותר אבל היה שווה לחכות.
זהו ספר המשתייך גם ליצירות ה דור השני של השואה. עליו כתבה, בין השאר, גם חנה יעוז. לפנינו רומן מקורי מאוד הן בגישתו והן במבנהו הארכיטקטוני. הוא מרתק גם בסיטואציות האנושיות וגם בתובנות שיש בכוחו לחולל במוחו של הקורא. כך הוא מצליח לתאר את הוויית המהגרים. הוויה שעוצבה באורח נפלא גם בספרה הראשון על רקע ילדותה בחיפה. ברומן שלפנינו ניכרת יתר התמקדות במשפחה אחת. אחד הנושאים הוא האהבה. רבים כתבו על נושא זה ובכל זאת אין כאן בנאליות . ניכר התיאור המקומי והרענן. אופיו של הסיפור הוא תיאורי אך בתוכו חבויה דרמה אנושית. הנערה הכותבת מכתבים לאנה פרנק היא מאושרת ושואפת לענות לציפיות סביבתה ולחיות בהרמוניה עימה אך מעבר לאידיליה חבויה דרמה. מעניין המבנה הייחודי של הרומן המציג שתי זוויות מבט : זו של הנערה המתבגרת הכותבת מכתבים וזו של הסופרת המבוגרת. היא מתכתבת עימה לאחר שבגרה והרחיקה מאותו גיל. תמימות וטוהר של נעורים מול פיכחון. בגרות כך מתקדמת עלילה הרומן בשני הצירים.
הרומן " הופיע בנובמבר 2022 בהוצאת זמורה ביתן בעריכת יגאל שוורץ. חלק נכבד מן הרומן תופסים מכתביה של הגיבורה, נערה בגיל ההתבגרות אל אנה פרנק. אגב קראתי בשנים האחרונות התייחסות ספרותית מעניינת אל אנה פרנק באחד מסיפוריה של חני שטרנברג בקובץ ",החיים הם ריקוד ",הוצאת איפאבליש 2019 העורך :אלי הירש. שם הסיפור הוא "קיטי יקרה" הקובץ כולל רק סיפורים על נשים. חני שטרנברג , ילידת חיפה שגדלה בה , חיה כיום בזיכרון יעקב.
ברומן של עדנה נוי מתוארים אותם מכתבים מן השנים 1962 עד 1968. גיל ההתבגרות ועיצוב האישיות. עיצוב הנשיות. הגיבורה היא ילידת 1950. לפנינו עיצוב יפהפה של כתיבת מכתבים עיצוב מאופק, עשיר בתובנות וברגשות. גורם חשוב הוא אפיון עולמה התרבותי וקריאת ספרים. דזירה שקראו בנות בתקופתי. אני לא קראתי. ילדות נעורים עלומים של טולסטוי שקראתי באותם שנים , טאראס בולבה והטרילוגיה של אש אשר קראתי בגיל מבוגר יותר. ועוד. היחס לספרות הוא מרכזי בהווייתה של הגיבורה הצעירה המצטיינת מילדות הלימודים ובכתיבה ומלאה פחד רק מפני מקצוע המתמטיקה. רגשות האהבה מתוארים בפירוט, בדיוק ,באותנטיות. לבטים, גישושים, הנאה. רצון להשביע את רצון ההורים מחשבות ומבט אל העתיד ואל חליפות הזמן. חוויית ההתוודעות אל העולם.
כמה מילים על התקופה המתוארת
מעניינת התקופה הזאת במיוחד זו המשתרעת בין שנת 63 לשנת 67 ,שחוותה אותה המספרת שהיא ילידת אותו שנתון כמו המחברת. גם אני זוכר תקופה זו. השנים 1963 עד 1967 הן חלק מן העשור השקט ביותר בתולדות המדינה. עשור אותו ציין הסופר דויד שחם באחד מספריו על תולדות המדינה. היא חופפת גם פחות או יותר את רוב שנות שלטונו של לוי אשכול. הטוב בראשי הממשלה של ישראל, לדעתי. אני זוכר ש ב 61 כבר התחלנו להתעייף בגלל הקדמת הבחירות ונדנודיו של בן גוריון בהקשר לפרשת לבון . שהם הביאו גם ליצירת תנועת "מן היסוד ,של יהושע אריאלי ונתן רוטנשטרייך. בה היו חברים גם בן עזר ועוז. בן עזר מתאר אותה בספרו ,"לא לגיבורים המלחמה",. המספרת מזכירה בין היתר את נאצר ואת בורגיבה. המספרת משכילה, כמו בספרה הקודם, לא רק לציין פרטים מן התקופה. היא מיטיבה לתאר את רוחה.
בכלל, עולה בי הרושם כי תיאור מעוצב של גיל ההתבגרות כמו זה שלפנינו מעניין ומורכב יותר כאשר הוא כתוב למבוגרים מזה המתואר בספרי ילדים. ברבים מן האחרונים יש תיאור מופרז של נושא המקובלות החברתית. יש כאן יופי המשלב ממד לירי הרחוק מכל קיטשיות ממד סיפורי וממד הגותי.
בהקשר לספר זה אזכיר גם ספר עיון. המתאר את נעוריהם של בני הדור הזה. ספרה המצוין ההיסטוריונית חנה יבלונקה ,בת גילה של הסופרת, כתבה ספר בשם "ילדים בסדר גמור" שהופיע לפני ארבע שנים . גם ההיסטוריונית וגם עדנה נוי , הסופרת, והמספרת מיטיבות לתאר את התקופה הזאת. מן הראוי להדגיש כי ציר חשוב מאוד בספרה של נוי הוא יחסי הורים וילדים. אפיון דור ההורים בעיני ילדיהם. הריחוק ופרטי היחסים השונים המורכבים המתארים ביד אמן. בכלל ניתן לומר כי הספר הזה הוא עשיר בניואנסים. בתחושות שונות של הגיבורה ובתיאור תהליך התבגרותה. סיפור חניכה וצמיחה. מקום נכבד מודגש לתיאור הנשיות וגם לתיאור עדין של רגשות האהבה. הנערה המספרת המתכתבת עם אנה פרנק מעוררת אמפתיה רבה בקורא. הצניעות, התהייה, הרגשות, הדימוי העצמי, המחשבות השונות, האופק התרבותי, גישושי היצירה, יחסה למורתה לספרות. אהבת הנוף, חריצותה בעזרתה בבית, שמחתה בעת טיולי בית הספר, תחושותיה בימי הולדתה, המוטיבציה והשקדנות בלימודיה, רגישותה למערכת היחסים בבית ,רצונה לעמוד בציפיות ההורים והסביבה, התחושות של בת הדור השני לשואה כל אלה הם מאפיינים חשובים של הגיבורה.
אזכיר גם את השיר שבראשית הספר. שיר שכתבה המחברת בהונגרית ותרגמה שיר שהוא רקע לרומן משפחתי.
דברי הסופרת הבוגרת ממוענים לילדת היומנים, כלומר למי שהיא הייתה כשגרה אצל ההורים בבית. נקודת החידוש של הספר היא שהדברים שהסופרת הבוגרת מתייחסת אליהם כעבור יובל שנים נידונים אצל נערת היומנים מנקודת חייה היא. ההפרטה הזאת של האני הבוגר ושפת הדיבור לאני הצעיר שלו- כשברקע היומנים לתקף או להפריך את דבריו- היא מקור הדרמה בספר.
בגיל שבעים מגיעה סופרת אלמונית ולא במיוחד מוצלחת למסקנה שידיעותיה על עצמה לא לגמרי מדויקות. שהדחקה רבתי הביאה אותה להאמין בדברים לגמרי לא נכונים. היא מתחילה תהליך של בדיקה ומזמנת לצורך זה את עצמה הצעירה. אבל לילדה הצעירה יש יומנים שהיא כתבה בכל התקופה המדוברת. מה תעשה הסופרת הבודקת כשהמידע מהיומנים יתנגש במה שהיא יודעת ומרגישה?
זוהי במהות הדרמה המגוללת באת בתך את יחידתך.
מבנה הספר מעיד על תוכנו. שלושה סוגי טקסט מובדלים זה מזה בגופן שונה ומפרידים את חלל הסיפורי, הזמן הסיפורי והסוגה. הראשון, טקסט יומני נערה מתבגרת בשנות השישים. השני, סיפורים שכתבה הבוגרת ולא הצליחה להוציא לאור.( הם נשארו במגירה, כמעט מילת קוד בין שתי הדוברות, הילדה והבוגרת.) הטקסט המאחד הוא טקסט ווידויי של הסופרת שבגרה מנערת היומנים, שמעמדת גיל שבעים משקיפה על חיי שתיהן ובודקת את אירועי ילדותן . מסקנות הבדיקה הזאת היא הלב הפועם של הספר.
אף כי נושאי הספר ממוקמים ברום ספרות הדור השני לשואה, זהו ספר על כל בדיקה מאוחרת שעושה כל אדם, כל איש ואישה, ישראלי יהודי או בן דת לאום ותרבות אחרת - לפרשנות האמיתית של ילדותו, ולמקום שהוריו תפסו בחייו בפועל.
מדברי יגאל שוורץ על הספר
פרופסור יגאל שוורץ כותב על גב כריכת ספרה השני של עדנה נוי ," את בתך, את יחידתך", שאותו ערך, והופיע זה עתה בהוצאת כינרת זמורה. כי ספר זה מצטרף לספרי סופרי מופת של סופרות ישראליות שעסקו באזור ממוקש : אונה, חמסין וציפורים משוגעות, ורד הלבנון.( מאת ד, פלג, ג. אביגור רותם, ל. איני). לדעתו זהו הישג ספרותי ודאי מחדש ומעורר מחשבה. הוא גם כותב כי הגיבורה היא נערה בריאה ומאושרת האוהבת את הוריה את בית ספרה ואת מולדתה. היא מתעדת את חוויותיה ביומן. המשקף את אווירת ישראל של שנות השישים. העננה היחידה המעיבה על היומנים הללו היא דמותה של אנה פרנק. מדוע נערה צעירה מדווחת על רגשותיה לנערה יהודייה שנרצחה בשואה? התשובה לשאלה זו בחטיבה השנייה של הספר. האם מדובר כאן על התעללות מינית? המחברת חודרת לחיי משפחת מהגרים.
אני ממליץ מאוד. ספר מעולה שראוי לתשומת לב ולכל השבחים.
