סיפור:

בא החמור ובעט בנר/ תלמוד בבלי מסכת שבת

אִמָּא שָׁלוֹם, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה.

הָיָה פִילוֹסוֹף אֶחָד בִּשְׁכוּנָתָהּ, שֶׁנָּטַל לוֹ שֵׁם שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שֹׁחַד.

בִּקְּשׁוּ לְשַׂחֵק בּוֹ,

הֵבִיאָה לוֹ אִמָּא שָׁלוֹם נֵר שֶׁל זָהָב וְהָלְכָה אֶצְלוֹ.

אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנִי שֶׁיַּחְלְקוּ לִי בְּנִכְסֵי בֵּית אָבִי.

אָמַר לָהֶם: חֲלֹקוּ.

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב אֶצְלֵנוּ: בִּמְקוֹם בֵּן לֹא תִירַשׁ הַבַּת.

אָמַר לוֹ: מִיּוֹם שֶׁגְּלִיתֶם מֵאַרְצְכֶם נִטְּלָה תּוֹרַת מֹשֶה וְנִתְּנָה תּוֹרָה אַחֶרֶת,

וְכָתוּב בָּהּ: בֵּן וּבַת יוֹרְשִׁים כְּאֶחָד.

 

לְמָחָר חָזַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהֵבִיא לוֹ הוּא חֲמוֹר לוּבִי.

אָמַר לָהֶם: הִשְׁפַּלְתִּי לְסוֹף הַסֵּפֶר

וְכָתוּב בּוֹ: לֹא לִגְרֹעַ מִתּוֹרַת מֹשֶה בָּאתִי, אֶלָּא לְהוֹסִיף עַל תּוֹרַת מֹשֶה בָּאתִי,

וְכָתוּב בָּהּ: בִּמְקוֹם בֵּן לֹא תִירַשׁ הַבַּת.

אָמְרָה לוֹ: יָאִיר אוֹרְךָ כַּנֵּר.

אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בָּא הַחֲמוֹר וּבָעַט בַּנֵּר.