המשלחת הישראלית בקונגרס השירה ה 41 באקוודור/ שושנה ויג

 

הגביע הוא שלנו !!!

 

כבר שנים שולח פרופסור  ארנסטו קאהן את הזמנתו להשתתף בקונגרסי שירה בינלאומיים.

 בשנה האחרונה הוא הזמין משוררים מישראל לקונגרס באקוודור. היה זה הקונגרס ה41 .

הקונגרס הקודם התקיים בצורה מצומצמת בבודפסט בהונגריה אבל הפעם באקוודור הוא היה קונגרס שבו נפתח העולם וזה המריץ משוררים מישראל להשתתף בפסטיבל. המשלחת בישראל הייתה אמורה לכלול כ 15 משתתפים. הם התכנסו בביתו של ארנסטו לכמה מפגשים והכינו מעין תמונה בחתימת המשתתפים. הוכן גם סרטון וידאו בהשתתפות כולם שערך משה ויג. אבל מאילוצים שונים נשרו חלק מחברי המשלחת ונותרו רק החברים הבאים ראש המשלחת פרופ׳ ארנסטו קאהן שעלה מארגנטינה ובת זוגו לחיים מירי, ד״ר זמירה פורן ציון, אנוכי ובעלי משה,, בלה קלרה ונטורה שעלתה מקולומביה  ובעלה חביב . זו הייתה משלחת צבעונית גם בשל הרכבה וגם משלחת מכובדת כיוון שפרופסור  ארנסטו קאהן מכהן כסגן יו״ר של נשיאות הקונגרס.

 

אנחנו קבוצת הישראלים שלא ביקרה בעומק האמזונס החליטה לבנות טיול עומק ולכן הקדימה ונסעה לאקוודור לבירה קיטו ב 17 באוקטובר שבוע ימים לפני הקונגרס, זמירה פורן ציון ואנחנו .האמת לא ידענו לאן פנינו מועדות. ההכנה המרכזית הייתה לשלוח את השיר לתחרות, לשלוח ביוגרפיה וגם שירים לאנתולוגיה שפרסמו. טסנו אל הלא נודע. קראנו קצת על המקום וידענו שעלולים לסבול במקומות הגבוהים ממחלת גבהים על כן הצטיידנו בתרופה מתאימה. על הטיול המוקדם אפשר לכתוב ספר. האמזונס הוא מקום שחייבים לבקר בו פעם בחיים יערות גשם מופלאים, שמאנים, אינדיאנים וכפר מדהים שגרנו בו אחר כך נסענו חזרה לקיטו מדריך מקומי סייר איתנו בכנסיות והיפות ביותר, כאלה שמשאירות אותך פעור פה מקושטות בזהב וברוב פאר. עיר על ההר גבוה, וגם כן נעזרנו בכדור הפלא.

 

כשסיימנו את החלק התיירותי הגענו לעיר מנטה זו העיר שמארחת אותנו לקונגרס הפואטי הבינלאומי. בהתחלה הרגשנו קצת כמו בשדה תעופה עד שקלטו את כל המשלחות מכל העולם, אומנם רוב המשלחות היו מהאזור, מקסיקו. ברזיל ארגנטינה ואקוודור רבים, אבל היו גם מהונגריה, הודו. מסין.  כאלה שגרו בקנדה. אפילו מניו זילנד, וכך התוודענו למשוררים לאט לאט תוך מפגשים גם עם הקהל המקומי כשאנו מופיעים וקוראים משירים שכתבנו ותרגמנו לעבוד הפסטיבל. פרופסור  ארנסטו קאהן תמיד ישב בשולחן המכובדים ואותנו חילקו לקבוצות הופעה, כל יום הופענו במקום אחר, באוניברסיטה, בבתי הספר, במרכזים קהילתיים. הופעות ועוד הופעות, מלווים בקבוצת סטודנטים מקומית שתומכים בנו וגם מתרגמים לנו מספרדית לאנגלית. אנחנו מתוודעים למנהלי הקונגרס מכירים אותם והם מכירים אותנו.

כל יום היה שיא כלשהו, קיבלנו תעודות כשהגענו ולאורך השבוע כל מיני הוקרות כמו בובה ששושנה וגם זמירה קיבלו של אורגות כובעי הסומבררו. אין ספק שחשבו כיצד לכבד את כולנו. כולנו הופענו יום יום.

טקס פתיחה וטקס סיום, כל הזמן הופעות והארגון אם נסכם מכאן מישראל היה מופתי למעשה. כל הקהילה התגייסה למען הפסטיבל.

 

ואנחנו הישראלים לקחנו את הגביע! כן אפשר לומר שד״ר זמירה פורן ציון שזכתה במקום הראשון בתחרות הכתיבה האנונימית . היה השיר שזמירה קראה על אימה שתבדל לחיים ארוכים בעוד אני  שכותבת שירי אהבה בעיקר הקדישה כמעט כל שיר שקראה לאביה שנפטר כמה חודשים לפני כן.

 

זמירה פורן ציון יצאה לקונגרס הבינלאומי לראשונה וגם אני  שחויתי  את הפסטיבל לפני עשר שנים בישראל וזו פעם ראשונה שנסעה לקונגרס שתיהן מבטיחות שעוד תייצגנה את ישראל בקונגרסים הבאים. הפסטיבל הזה הוא אחד מפלאי השירה שקיימים כיום.