שיר:

שנה ושנייה/ שני בכר אזולאי 

הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה וְהַלֵּב הֶחָדָשׁ נִפְתָּחִים יַחַד.

מָה שֶׁנּוֹתַר כְּבָר גָּנַז אֶת עַצְמוֹ מִזְּמַן לְאוֹר שֶׁקֶט.

הַחֲשִׁיבָה, הַהַרְגָּשָׁה וְהָרָצוֹן נִשְׁזָרִים יַחַד.

אֲרִיג הָאֱנוֹשׁוּת הַהַרְמוֹנִית.

רוֹקֵם בְּעַצְמוֹ אֶת נְתִיב הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה וְהַלֵּב הֶחָדָשׁ.

הַשָּׁנָה הַזְּמַן נְסַפֵּר אַחֶרֶת,

וְהַמֶּרְחָב הוּא הַמֶּרְחָק.

בֵּין כִּוּוּן הָרְגָשׁוֹת לֶחָלָל, אוֹ לְחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה