מסה:

הקפה שלישית בשמחת תורה בסימן תפארת/ בלפור חקק

 צילום: בלפור חקק 

בערב שמיני עצֶרת בכ"א בתשרי תשפ"ג ( אור לכ"ב בתשרי), השתתפתי בתפילה בביכ"נ 'משכּן אריאל' בבית הכרם, במעלה רחוב משה קול 56. הגעתי לתפילה לביכ"נ שאינני מוכּר בו, אך מדי פעם אני מתפלל שם, חברי בן ציון יהושע משלֵם על מושבֵי המשפחה שלוֹ שם.

הגבּאי של ביהכ"נ, אריה אביטן, קָלט מן הסובבים אותו את שְמי. כשהחלו ההקפות סביב התֵיבה (הבימה) של התפילה, שׂוחחנו כשנכנסתי למעגל ההקפות. לאחר שהסתיימה ההקָפה השלישית, צריך אחד המתפללים לעלות לתיבה ולקרוא את הבְּרכות של הקפה זו.

 

אני עולה לתיבה של בית הכנסת

 

לפתע הופתעתי לשמוע שאריה אביטן קורא בקול:

"הסוֹפר בלפור חקק מתבּקש לתֵיבה לקרוא".

ברור שזה הֵביך אותי, כי מעולם לא שימשתי שליח ציבור בביכ"נ זה וגם איני מורגל להיות חַזן...

עליתי לתֵיבה, וסמוך לי היה שְליח הציבּור של בית הכנסת.

הוא שׂם מולי את הברכות:

תחילה עליי לקרוא פסוקים ולחזֵן אותם בלחן שמוכּר לכולם:

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד

ה' מֶלך ה' מָלך ה' ימלוךְ לעולם וָעד

לאחר מכן מִקבּץ פסוקים שהם בדגֵש על "תִפארת": "כי תפארת עֻזָמוֹ אַתה", "עטֶרת תפארת", "לתְהלה לשֵם ולתִפארת" וכך הלאה. עדיין לא קלטתי את הקֶשר בין ההַקפה הזאת ובין תִפארת. זה חִלחל בצורה הַדרגתית. אך אז מופיעה תפילה ארוכה יותר "יהי רצון", ואז מתברר לי תוך כדי שאני קורא בְּקול בציבּור את התפילה, שהַקפה זו מיועדת לספִירת תפארת באלוהוּת: הנה קטע:

 

התפילה רומזת לספירת תפארת באלוהות

 

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה שְׁלִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְתִפְאֶרֶת, תְּזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת, וְתִהְיֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת, וּתְחָנֵּנוּ לְמַעַן דַּעַת אֲמִתּוּת דִּינֵי הַתּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב, וְכָל פִּנּוֹת שֶׁנִּפְנֶה יִהְיוּ עַל דְּבַר אֱמֶת, וּבִזְכוּת תּוֹרַת אֱמֶת וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה הֶחָתוּם בְּתִפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת, וּכְתִיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, תַּעֲנֵנוּ וְתַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְנִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת. עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ (ר"ת תִּפְאֶרֶת)."

הייתה תחושה לפתע שכל ההַקפה הזאת של כל בית הכנסת נועדה עבור תפארת אשתי. מכיוון שתפארת חולה מאז 2016 במחלה נדירה שנקראת עמילואידוזיס, היא נזקקת ל'אשפוז יום' כל חודש בבית חולים כדי להתמודד עם החלבון הפגום שפוגע בגופה.

התפילה כולה הייתה לא רק הקפה של שמחת תורה, אלא גם הקפה של המתפללים עבור שלומה ובריאותה של רבקה-תפארת בת זהבה גולדה.

וראו גם בתפילה עצמה:

הפסוק "החָתום בתפארת מידַת האֱמת" חיזֵק רושם זה.

כשפגשתי את תִפארת בצעירותה, אבא שלה אליעזר רבי ז"ל אמר לי כשטיילנו יחד בקיבוץ. אלה היו הקפות בקיבוץ בדרך לחדר אוכל: "הבת שלי ישרה תמיד והיא נאמנה לאמת".

הפסוק הזה שאָמר לי התאים להפליא להקפה השלישית של שׂמחת תורה.

כשירדתי מן התֵיבה, אמרתי זֹאת לגבּאי בית הכנסת, שגם הוא נדהם. אמרתי לו: אתה מעלֶה אותי להקפה עבור 'ספירת תפארת', ואִשתי היא תפארת...

עד כאן הסיפור המיוחד הזה.