שיר:

תיקון אהבה/ אבי שמאס

וַיִּטַּע הָאָדָם עֵץ הַגַּאֲוָה בְּהִגָּרְשׁוֹ,

וַיָּנִיב עֵץ הָאָנֹכִיּוּת שִׂנְאָה,

וְקַיָּן הִתְקַנֵּא בְּהֶבֶל... וְכָל הַשְּׁאָר...

וַיָּשֶׁת עֵץ הָעֲנָוָה פְּרִי וּשְׁמוֹ:

אַהֲבָה

 

וּמִשֵּׁת נוֹצַר אָדָם

חֶצְיוֹ הֶבֶל, חֶצְיוֹ קַיִן... וְכָל הַשְּׁאָר...

וְהֶבֶל-הָאָדָם מְחַפֵּשׂ מֵאָז נִיצוֹץ הָרוּחָנִיּוּת

הַטָּמוּן מֵאָז, בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל בַּעַל-

אַהֲבָה

 

וְקַיִּן-הָאָדָם מְקַנֶא

וְשֵׁת מִתְיַסֵּר, וְהָאָדָם מוּבָךְ

כִּי לֵית דִּין... וְכָל הַשְּׁאָר...

וְהַמַּבּוּל הוּא דְּמָעוֹת שֶׁל כָּל נֶעֱשָׁק,

וְאָנוּס, וְגָזוּל. וּבִימֵי נֹחַ נֶחְקַק עַל סַלְעֵי הַקַּרְחוֹנִים

"חֹק חִיּוּךְ חוֹבָה", וְגַם זֶה

בְּאַהֲבָה.

 

וּבָא הַמְּקַלְקֵל, וְשִׁכְנֵעַ אֶת בְּנֵי שֵׁת

לִבְנוֹת מִגְדָּל כְּדֵי לְגָרֵשׁ

אֶת יוֹצֵר הַכֹּל

מִתּוֹךְ הַחֲשִׁיבָה הַנְּאוֹרָה... וְכָל הַשְּׁאָר...

וְהָאֱנוֹשׁוּת אָכֵן הִצְלִיחָה לְקַלְקֵל

וּלְהַמְצִיא כִּבְשָׁנִים בַּמַּחֲנוֹת...

וְכוֹחַ הַגַּרְעִין הַמְּחָרֵב עוֹלָמוֹת...

וְרַק נֵר אֶחָד דָּלַק, בְּבֵית יְהוּדִי דַּל, וְשָׁם אָמַר הַסָּב:

"אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְקַלְקֵל,

אָז אוּלַי תַּאֲמִין כִּי תּוּכַל גַּם לְתַקֵּן", מִתּוֹךְ

אַהֲבָה.