צילום: טל ניסים
"ארכיפלג" תערוכה במוזיאון בת ים לאומנות/ מארי רוזנבלום
ארכיפלג היא קבוצת איים קטנים המוקפת במאות ואלפי קילומטרים של מים.
השם הנבחר לתערוכה זו הינו "ארכיפלג" ובחוברת שקיבלתי במוזיאון מוסבר כי השם נובע מכך:
"עבור אמנים רבים הסטודיו הוא אי. מרחב מבודד מרעשי העולם שבו אפשר לצאת למסעות במחשבה ובחומר, לגלות צורות חדשות ולהשתהות בגולמי ובניסיוני רגע לפני שיש לחזור אל הקרקע המוצקה עם הצעה מנוסחת ביד.
האי/סטודיו הוא מקום של משחק וחקירה, חופשי מעין חיצונית מפקחת, אך ככזה הוא גם יכול להיות מקום בודד.
לצד רגעי החדווה של הגילוי, מתקיימים בו גם רגעים של בלבול ותסכול ותמיד אורבת הסכנה ללכת לאיבוד.
התערוכה היא תוצר של חמש אומנויות ואמנים שהתקיימה בתמיכת פרויקט "חממות פיס לאומנות".
המטרה היא הרצון למתוח את גבולות החומר, להרחיב את השימוש בו, ואף לחולל שינוי.
זה תהליך משותף שבו לוו האומנים את תהליך היצירה זה של זו."
התערוכה מעוצבת במבנה גאוגרפי מעגלי והיא מתפשטת אל מחוץ לקירות המוזיאון.
ניתן לשנות כל צורה, לחשוב על התקדמותה, שונותה והתפתחותה בחלל.
ראוי לציין כי התערוכה ממוקמת בשכונת רמת יוסף, הוותיקה. בניינים רבים עוברים בה הריסה ובניית מגדלים, מצב עתידי שישנה את פני השכונה לחלוטין.
רבות מהעבודות מבוצעות בשפריץ של בטון, כמו כן יש שימוש בחומרים רבים אחרים כמו: חול, טיט, לוח גבס, יציקות גבס, רישומים, עבודות בגרפיט, אשלגן, זפת, צינורות מתכת ועוד.
האומנים:
שגיא אזולאי יציג תבליט גדול ממדים על קירות המוזיאון החיצוניים, ועבודות קיר בגדלים משתנים בתוך המוזיאון. העבודות, שעשויות בטכניקת שפריץ, מתארות סצנה של פנטזיה אורבנית אפוקליפטית והשלכותיה. הקטסטרופה המדומיינת נוגעת במשבר הדיור ובתהליכי ה"התחדשות העירונית" המואצים שמתרחשים בישראל בשנים האחרונות שאותם עתידה לעבור גם שכונת רמת יוסף שבה ממוקם המוזיאון.
רון אסולין יציג חמישה פסלים חדשים שמגלמים פעולה או לעיתים סצנה שלמה בחומר. הפסלים, מואנשים משיירי נוכחות אנושית נעדרת, נדמים לעיתים כפועלים מכוח עצמאי הגלום בהם. החייאת האובייקטים באמצעות מניפולציות חומריות ושילובים בין חומרים, מחלצת מהם פאתוס ואבסורד שמקפלים בתוכם את הפלא והברוטליות שמתקיימים במרחבי היומיום.
אורלי סבר תציג שני גופי עבודה פיסוליים חדשים המפגישים בין האישי לאידאי. במיצב גדול ממדים היא מציגה מיטות ילדים שעברו מתיחה לגובה המקנה להם מעמד סוריאליסטי, מעין שער למרחב של חלום. בגוף עבודה פיסולי נוסף העשוי יציקות גבס מטמיעה סבר פריטים מחיי היומיום שלה - דברים חסרי חיים שהופכים את פסליה למעין מצבות לרגעים בחייה האישיים.
רוני פקר תציג שורה של עבודות חדשות המתקיימות על התפר שבין דו לתלת ממד בהם היא חוקרת את המרכיבים החומריים של הציור ומנסחת דרכם קומפוזיציות שהן בה בעת מופשטות וטקסטואליות.
משה רואס יציג מערך של פסלים חדשים ועבודות הדפס על בד. הפסלים מכילים עצמים שלוקטו בטבע בהם הוא שוזר אלמנטים פיסוליים עשויים בטיפול מדוקדק ועדין. חיבורים אלו מטעינים את האובייקט המקורי במגוון איכויות חדשות המפיחות בדימויים ובחומרים ממדים אלגוריים בהם מתקיימת תנועה של התחדשות והשתנות, של יופי מהול בסכנה.
צילום: רון אסולין
התערוכה מבטיחה גן עדן לילדים, עם משחקים וחוויות.
