בקי/עמית פז – יולי 2013 ©
רֶבֶּקָה התבוננה בעצמה באמבטיה, היא חפנה את שדיה והיה נדמה לה שהיא מרגישה בנוקשות...
הכי חשוב לא לשכוח את בקי, מלמל ג׳יימס אנדינגז מתוך שנתו בשעה שאשתו התהפכה מצד לצד במיטתם המשותפת. למה אתה לא ישן, שאלה אותו והתבוננה בשעון, אלוהים אדירים, רבע לשתיים, מה עובר עליך ג׳יימס?
שום דבר, אמר לה, שום דבר מלבד תחושת הבדידות לצידך רייצ'ל, חשב לעצמו.
לפתע נראה היה לו לג'יימס כי כל האנשים הסובבים אותו בלתי אמינים, חסרי הבנה וטיפשים ודבר שיאמר או יעשה לא יגרום להם להשתנות לטובה.
העולם נראה היה לו פתאום אחר, מנוול ממה שהכיר.
המוות לא היה זר לו, אף כי לראשונה, לאחר שבעים שנים בהן ידע להתנהל בבטחה ובאומץ מולו, החיים שלו, כך הרגיש ג׳יימס, כבר לא היו ראויים מבחינתו למאמץ, הוא החל לחשב באיזו דרך היה מעדיף לסיים אותם ובראשו עלו מספר אפשרויות מעשיות שבכולן כיכב האקדח שלו שהיה מונח באצטבה הקטנה למראשותיו.
שני בניו של ג׳יימס, מנישואיו השניים לא היו מוצלחים יותר מאשתו.
הגדול, אֶרִיק, סבל מהתקפי זעם בלתי נשלטים לאחר שהיה משתכר ומהמר בכספי קצבת הביטוח שלו. השני אָלֶק, בן הזקונים שעוד גר בביתם, היה טיפוס די אפאתי ונטול שאיפות, הוא אמנם לא שתה לשוכרה כאחיו אך חי כבטלן גמור נטול דאגות על סף שנת השלושים לחייו.
רייצ׳ל, אשתו של ג׳יימס שסבלה מכאבי ראש תכופים ומיגרנות לא אהבה במיוחד לארח את רֶבֶּקָה בתו מנישואיו הראשונים ואת משפחתה אך הייתה מעמידה פני נדיבה אחת לחודשיים כאשר הייתה מזמינה אותם לארוחת צהריים של יום ראשון, אחר כך הייתה מתלוננת באוזני בעלה ובניה שעות ארוכות על מאמצי הבישול ועייפותה הרבה בשל האירוח.
באותו בוקר קבעו ג׳יימס ורֶבֶּקָה להיפגש באמצע הדרך, בפארק שליד הנהר, שעה וחצי נסיעה מאצלו, שעתיים וחצי ממנה.
ג׳יימס ישב עם שתי נכדותיו על שפת הנהר וקילף להן אגוזים שבחלקם הגדול היו רקובים. לאחר נישואיה של רֶבֶּקָה לג׳ף והולדת רוזי, בתה הבכורה, התחזק הקשר ביניהם.
ג'יימס היה מצלצל אליהם לפחות פעם בשבוע והיה גם דואג להחליף כמה מלים עם רוזי נכדתו שהייתה דומה לרֶבֶּקָה בדיוק כפי שזכר אותה בתמונות.
כשהיו נפגשים אחת לחודש פעם אצלם ופעם אצלו היה מוצא ג'יימס דבר מה להחמיא לחתנו ג׳ף אותו חיבב והעריך וראה בו איש שיחה וידיד טוב.
איפה בקי? שאל ג'יימס את רוזי נכדתו בחרדה,
השארתי אותה בבית, חייכה רוזי אליו חושפת שן חלב אחרונה, מתנדנדת.
כמה גדלת, אמר ג'יימס, לא יאמן, גם את, אמר לסו הקטנה כדי שזו לא תרגיש מקופחת כשישבה מעליו על כתפיו ומוללה באצבעותיה הקטנות את שערו הלבן.
ג׳יימס סבל מבעיות עיכול שונות וקשיי הירדמות. הוא למעשה לא ישן יותר מארבע שעות רצופות בלילה מאז שהתמכר בנו אֶרִיק לטיפה המרה.
רֶבֶּקָה, הבכורה שלו, לא סבלה עד אז משום התמכרות מלבד למזון ובמיוחד לדברי מתיקה. בעיות ההשמנה של רֶבֶּקָה הלכו והחריפו עם השנים, היא סבלה מהשמנה קיצונית שהוגדרה על ידי הרופאים שפגשה כמורבידית ומאמציה לרדת במשקל לא נשאו פרי.
ג׳יימס אנדינגז התגרש מאמה של רֶבֶּקָה קצת לאחר שמלאו לה שנתיים.
גרושתו אורורה, אמה של רֶבֶּקָה,לא הייתה מוכנה שג׳יימס יתקרב לבתה אחרי גירושיהם ועברה להתגורר איתה במחוז מרוחק.
ג'יימס שהיה עסוק בהקמת משפחה חדשה עם רייצ'ל היה מדבר עם בתו בטלפון לפחות פעם בחודש. אחת לשנה היה שולח לה ליום ההולדת בובה שהיה מכנה אותה בברכה שהיה מצרף לה בשם "בקי".
אורורה נפטרה במרפסת שלה יום אחד מהתקף לב כשמלאו לרֶבֶּקָה עשרים וארבע, שנה בדיוק לאחר נישואיה לג׳ף. אורורה הורישה להם את בֵּיתה.
אל תאכלי אותם רוזי, אמר ג'יימס, אני אביא לך אחרים, הוא נבר בין דבריו בתקווה לגלות עוד אגוזים.
רֶבֶּקָה לא סיפרה לאביה על הבעיות שהיו לה עם רוזי בת השמונה שנראה היה שמתחילה לגלות סממנים של נערה מתבגרת שכללו מצבי רוח משתנים שנעו בין רוגז לבין אטימות משונה שהפגינה כלפיה, במיוחד כשהייתה צריכה למלא חובות בסיסיות כמו הכנת
שיעורים או סידור של החדר שלה.
רֶבֶּקָה לא רצתה להצטייר בעיני אביה כאימא קשה כמו אמה אורורה וביקשה מג׳ף, לפני שיצאו לדרך בבוקר, לא להעלות בפני אביה את בעיות גידולה של בתם.
הם הגיעו לפארק במכונית שלהם והחנו אותה לא רחוק ממכוניתו של ג'יימס שכבר ישב ליד האגם המלאכותי עם החכה שלו, בדלי לידו הסתובב במעגלים דג אחד.
רוזי חיבקה את סבה ג׳יימס והניחה את ראשה על חזהו, מקשיבה לפעימות לבו המהירות כשהתרגש לראותה. אני רק מחכה שאת תתחתני רוזלין לפני שאעצום את העיניים, אמר לה תוך כדי שהוא מלטף את שערה ובידו השניה מחזיק בחכה, הדברים שאמר ג׳יימס לנכדתו רוזי עוררו בג׳ף אביה בחילה אבל הוא שלא רצה לקלקל את המפגש העדיף לשתוק ולא לומר דבר על כך ליד רוזי.
אני רוצה שתחיה עד גיל 210 צייצה לו רוזי בחזרה בקול אפרוחי וג׳יימס שהתמוגג מנחת נשק על הפוני שלה נשיקה רטובה.
הבת הקטנה של רֶבֶּקָה וג׳ף, סו בת השלוש, ניסתה לעלות שוב ושוב ללא הצלחה לערסל שתלה ג׳ף בין העצים, היא הייתה עולה ונופלת, עולה ונופלת עד שלבסוף נאחזה בערסל כמו בסירה רעועה, התרוממה וצנחה למרכזו כשהיא נעטפת בשוליו כמו גולם.
אתם רוצים עוד סלט? שאלה אחר כך רֶבֶּקָה בניסיון לשנות את נושא השיחה.
כולם שתקו, אף אחד לא רצה עוד תוספת חוץ מרוזי שהנהנה וכשהלכה אחר כך להתנדנד לבדה במגרש המשחקים הקטן ורֶבֶּקָה ניגשה עם סו לערסל ניצל ג׳ף את ההזדמנות לשוחח ביחידות עם חותנו.
מאוד לא אהבתי מקודם את השיחה שלך עם רוזי ליד האגם. אמר ג׳ף, למה אתה חושב שזה הדבר הנכון לשוחח איתה שוב ושוב על התקווה שלך לראות אותה מתחתנת לפני שאתה מתפגר?
ובכן אני חושב שלא נותר לי עוד זמן רב ג׳ף, באמת, אני כבר בן 70 עוד מעט, די מיציתי. אמר לו.
איזה שטויות, מעך ג'ף אצטרובל יבש בידו, הוא אהב לרחרח את ניחוח השרף שבקע ממנו, אתה לא מבין מה זה עושה לה כל הדיבורים האלה על מוות, זה לא דיבורים שילדה רגישה כמו רוזי צריכה לשמוע מסבא שלה שהיא כל כך אוהבת. חוץ מזה, מה זה הקשקושים האלה שלך ג׳יימס, אתה רק בן שבעים, כמו שאני מכיר אותך, אתה תחיה כמו גדול עוד עשרים שנים לפחות, ואני לא מוציא מכלל אפשרות שעוד תקבור את כולנו. ג'יימס צחקק לעצמו.
באמת, מספיק כבר עם השטויות שלך ג'יימס, אמר ג'ף בכעס, זאת כבר פעם שניה, תעשה לי טובה, צא מזה כבר, תתבגר!
ג׳יימס לא נשאר חייב לחתנו, אני גדול ממך בעשרים ושבע שנים, צעק לעברו, אני לא חושב שאני צריך לצאת ממשהו או עוד להתבגר, וג׳ף, אתה באמת לא יכול לדבר אלי בצורה כזאת כאילו אני איזה חתיכת אפס! סינן בין שיניו הצהובות.
לא אמרתי לך את זה כדי סתם לעצבן אותך אלא פשוט כדי שתדע שזה מפריע לי ולרֶבֶּקָה, השרף שהתקשה על אצבעותיו של ג׳ף גרם להן להיות מחוספסות ודביקות. הוא זרק את האצטרובל המעוך וחיפש לו אצטרובל אחר לשחק בו, זאת זכותך המלאה להאמין בכל מה שאתה רוצה, הבעיה שלבת שלי רוזי זה עושה לא טוב לשמוע אותך מדבר על כל השטויות שלך על המוות.
לבת שלך, אמר ג׳יימס, מה אתה חושב שהבת שלך לא חשובה לי בדיוק כמוך?
בוודאי שהיא חשובה לך, אמר ג׳ף, אבל אני חושב שאתה גם אדם די אגואיסט ג׳יימס, שנינו יודעים שרֶבֶּקָה לעולם לא הייתה אומרת לך את זה אבל היא חושבת בדיוק כמוני.
ג׳ף החל למעוך לאט לאט את האצטרובל ושאף את ריחו.
תראה היום למשל, ישבנו כולנו פה בפארק עד הצהריים שלוש שעות וחיכינו לך עד שתסיים להזדיין עם החכה שלך באגם ובכלל לא החלפת איתנו מלה וכשסוף סוף אתה מתפנה קצת אלינו אני צריך לשמוע אותך מדבר על התוכניות שלך להספיק לראות את הבת שלי מתחתנת לפני שאתה עוצם את העיניים?
מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אמר ג׳יימס,
ברור שהוא חלק מהחיים, הרים ג'ף את קולו, אבל לא של ילדה בת שמונה, אלוהים אדירים, היא רק בת שמונה!
אז מה אתה רוצה שאני אעשה, שלא אדבר איתה בכלל? שאל ג׳יימס בכעס ונופף מרחוק לשלום לרוזי שחייכה אליו מהנדנדה שלה.
לא, שתדבר איתה על דברים משמחים, אמר ג׳ף, שתשאל אותה על החברות שלה, על הבית ספר, ואם אין לך שום דבר משמח בשבילה אז אני מעדיף שתשתוק ג'יימס, עדיף שתשתוק.
אז עם מי אני אדבר עם לא איתה ג׳ף? שאל ג׳יימס בעצבנות, עם מי?!
איתי! אמר ג׳ף ובעט באצטורבל שקפץ באוויר, ואז התגלגל מעט על הקרקע.
אתך? מה יש לי לדבר אתך, אה? ג׳יימס נהם כמו דב גריזלי, אתה חושב שאני לא רואה איך אתה מתנהג לבת שלי?
על מה אתה מדבר ג׳יימס? שאל ג׳ף.
תעזוב, תעזוב, אמר ג'יימס, חבל שאמרתי את זה.
לא, אמר ג'ף, אני רוצה לשמוע, דַבֶּר!
למה אתה חושב שהיא השמינה כל כך מאז שהתחתנתם? אני בטוח שיש לך חלק בזה! אמר ג׳יימס.
ג׳ף הסמיק מכעס, רֶבֶּקָה, תארזי את הדברים, אנחנו מסתלקים מפה עכשיו. רֶבֶּקָה שבדיוק סיימה להרדים את סו בערסל התקרבה אל שניהם במהירות.
ששש... היסתה את בעלה ואביה בלחישה, בואו נירגע פה כולנו, בסך הכל הבנות נהנות כאן ועם סו אני חושבת שיש לנו עוד לפחות שעתיים של שקט.
בסדר, תני לי את המפתחות של האוטו רֶבֶּקָה, אמר ג׳ף, אני רוצה להיות קצת עם עצמי.
שוב פעם אתה בורח מאחריות ג׳ף? אמר ג׳יימס
מאיזו אחריות אני בדיוק בורח, בוא נשמע מר אנדינגז?
כמו אז שבגדת באשתך עם הזנזונת ההיא, איך קראו לה, תזכיר לי, אמר ג'יימס
נעמי, אמרה רֶבֶּקָה ובָּצְעָה לעצמה חתיכת עוגה, ואנחנו לא מדברים עליה עכשיו אבא.
היא הכניסה את חתיכת העוגה לפיה ודיברה לפני שלעסה, לא ליד הבנות לפחות, היא אמרה ובלעה, אחר כך השתעלה, לא עכשיו אבא, לא עכשיו, מלמלה בין שיעול לבליעה.
יופי, אמר ג׳ף, וג'יימס, אני באמת לא קשור לזה שהבת שלך השמינה תשעים ושישה פאונדים מאז נישואינו,
תשעים ושבעה ליתר דיוק, מהבוקר, אמרה רֶבֶּקָה והביטה אל אביה בחיוך מבויש.
יש לי פה במקרה תמונה מהחתונה, פתח ג'ף את הארנק שלו והצביע לג'יימס על רֶבֶּקָה שהייתה לבושה בשמלת כלולות עצומה, אתה רואה, לא קיבלתי אותה רזה במיוחד ג'יימס.
בסדר, זה לא שאתה מאכיל אותה בכוח, אמר ג'יימס לאחר שג'ף החזיר את הארנק לכיסו, אני רק אומר שאי אפשר להתעלם מהנסיבות, לא צריך לעשות אחד ועוד אחד כדי להבין ש...
כדי להבין מה?! רתח ג׳ף, כל אחד צריך לקחת אחריות על החיים שלו ועל הבחירות שלו. אם רֶבֶּקָה הייתה לוקחת את עצמה בידיים היא הייתה מרזה, כמו אז לפני שנתיים כשרשמתי אותה לחודש ניסיון במועדון כושר, ואת לא הלכת לשם עד כמה שאני זוכר יותר מפעמיים רֶבֶּקָה.
הלכתי לשם פעם אחת, אמרה רֶבֶּקָה, וזה הספיק לי, התביישתי להראות את עצמי,
אתה רואה? אמר ג'ף, טיפת משמעת עצמית אין לבת שלך.
זה לא עניין של משמעת עצמית, אתם פשוט לא מבינים מה זה להיות שמנה במקום כזה, אמרה רֶבֶּקָה, כולם הסתכלו על הטיירים שלי, כל מה שרציתי זה היה רק להתנדף משם, אבא, זה היה פשוט נורא.
ג׳ף שתק כמה שניות מדמיין את מבטי הבוז שהופנו אל אשתו, הוא נזכר שקנה לה בהזמנה מיוחדת חליפת התעמלות שתתאים למידתה הגדולה שהייתה תלויה מאז בארון שלה כמו סמרטוט. מנוולים, סינן בין שפתיו, למה שיקרת לי רֶבֶּקָה שלא מצאו חן בעיניך המדריכים שם? אם הייתי יודע הייתי בא לשם בעצמי ודופק איזה אגרוף לבן זונה הראשון שהיה מסתכל עליך ככה, נשבע לך רֶבֶּקָה שזה מה שהייתי עושה!
די, מספיק ג׳ף, אמרה רֶבֶּקָה
לא, זה לא מספיק רֶבֶּקָה! ג'ף שתק כמה שניות כדי להסדיר את נשימותיו.
אין לך טיפת משמעת עצמית ואת יודעת את זה, תגידי לאבא שלך כמה פעמים אמרתי לך להתרחק ממתוקים, כמה פעמים ביקשתי ממך לא לנשנש מול הטלוויזיה בערב, כמה פעמים התחננתי שתבואי איתי להליכה אחר הצהריים וכלום, תמיד היו לך דברים יותר חשובים לעשות רֶבֶּקָה חוץ מלהיות סתם בריאה.
רֶבֶּקָה השפילה את מבטה והבחינה בסו הקטנה שהתעוררה בערסל וחיפשה אותה בעיניה.
ולגבי נעמי, ג'יימס אנדינגז היקר, פנה ג׳ף לחותנו, נעמי ממש לא זנזונת, נעמי אישה מכובדת.
כן, מכובדת, גיחך ג׳יימס, שמענו עליה, לך, לך למכונית שלך ג׳ף רובסטר, לך לנעמי שלך, תעזוב אותנו בשקט, אתה האגואיסט האמיתי פה בין שנינו, נשבע לך שאם הייתי צעיר בעשר שנים כבר הייתי מפרק אותך במכות פה עכשיו על הדשא!
מה זה הדיבורים האלה, חתכה לעצמה רֶבֶּקָה עוד חתיכה גדולה בסכין מעוגת התפוחים ששלחה לה רייצ׳ל והכניסה אותה בשלמותה אל פיה.
ג׳ף צודק, נעמי באמת אישה מכובדת אבא, היא אמרה תוך כדי לעיסה, סלחתי לו כבר מזמן, היא חיככה את ידיה זו בזו כדי לסלק פירורים, זאת בעיה שלנו שפתרנו בינינו וחוץ מזה שבאמת אין שום קשר בין זה לבין ההשמנה שלי שהתחילה הרבה לפני ג׳ף, רֶבֶּקָה הביטה לבעלה בעיניים, אל תלך, תישאר איתי רגע, היא התנשפה בכבדות.
אם מישהו צריך ללכת לאנשהו בקרוב זאת תהיה אני.
מה זאת אומרת ללכת רֶבֶּקָה? נתקף ג׳יימס בבהלה והביט ברוזי שלו מתנדנדת עד השמיים.
יש לי סרטן אבא, אני נמצאת לפני כריתת שד וטיפולי הקרנות, זה כבר שלח גרורות לכבד וללבלב הרופאים האופטימיים אומרים שאני כנראה לא אשרוד יותר משנה, הפסימיים מדברים על חודשיים.
למה לא סיפרתם לי?! זעק ג׳יימס שהיה מזועזע מהחדשות של רֶבֶּקָה בתו.
ג׳ף התבונן בשניהם ושתק.
נכון, הזנחתי את עצמי, אמרה רֶבֶּקָה ודמעות נקוו בעיניה, לא שמרתי מספיק על הגוף הזה ומילאתי אותו ברעלים, היום אני יודעת אבא, אבל זה כבר, הייתי אומרת, טיפה מאוחר מדי. היא לקחה עוד חתיכת עוגה קטנה, והכניסה לפיה, בואנ'ה, איזו עוגה טעימה, ממש הצליח הפעם לרייצ'ל, צחקה צחוק מתגלגל שנהפך תוך שניות לבכי מר.
ג׳יימס חיבק את בתו, צווארה נרטב מדמעותיו, בוא הנה, אמר לחתנו ג'ף שהיה מכונס בעצמו ושתק, הוא שלח אליו את ידו וכשראה שהוא לא זז תפס אותו בכתפיים וחיבר אותו אליו ואל רֶבֶּקָה ושלושתם עמדו יחד חבוקים ובוכים.
מה יהיה עם רוזי וסו, שאל ג'יימס, הן יודעות?
שבוע הבא לפני שרֶבֶּקָה נכנסת לניתוח, אמר ג'ף ומחה את פניו בחולצתו.
חשבנו ללכת לדבר איתן מחר, אמרה רֶבֶּקָה והנהנה לעצמה, אתה יודע, כדי להכין את עצמנו לתקופה המסריחה הזאת שאנחנו הולכים לעבור, נראה איך נעשה את זה.
אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לכם, אמר ג׳יימס וידע בתוכו שכבר לא יוכל לעזור לבתו בדבר. רוזי שהבחינה בפניהם ירדה מהנדנדה שלה, ג׳ף ניגש אליה
קרה משהו לאימא? שאלה אותו בעיניים מודאגות כשהיה לידה,
זה שום דבר מתוקה שלי, אמר לה, אני וסבא קצת התווכחנו אבל השלמנו אחר כך, אולי נלך קצת לסחרחרה? מה את אומרת?
סו שנרדמה בפעם השניה בערסל שלה נשמעה מדי פעם ממלמלת חלקי משפטים לא ברורים.
במה אתה מתכוון לעזור לי אבא, שאלה רֶבֶּקָה כשהיו שניהם לבדם.
בואי אני אעזור לך לסדר, אמר ג׳יימס שהבין בדיוק מה רֶבֶּקָה שואלת אותו ולא ידע בדיוק מה לענות. הוא החל לאסוף את כלי האוכל כדי לשטוף אותם אחר כך בנהר.
אני אדבר עם רייצ׳ל, ניקח את הבנות אלינו בזמן הטיפולים, אמר לה אחר כך.
אוי, רק לא זה, חשבה רֶבֶּקָה, היא לא רצתה לדמיין מה תעולל רייצ׳ל עם העצבנות וקוצר הרוח שלה לבנותיה, מלבד זאת חששה מהתפרצויות הזעם של אריק ומאדישותו של אלק אָחֵיה למחצה.
זה פשוט מזעזע אותי, מזעזע, אמר ג׳יימס, אני לא כל כך יודע מה להגיד, למה לא סיפרת לי על זה רֶבֶּקָה, את יודעת כמה את חשובה לי.
אולי זאת הייתה שטות שסיפרתי אבא, אני בעצמי עוד לא כל כך מעכלת, אמרה רֶבֶּקָה ועטפה את השאריות בנייר כסף.
אז מה את חושבת לעשות? שאל ג׳יימס לאחר שהחזיר את הכלים המלוכלכים ששטף בנהר וניגב אותם במגבת. שום דבר מלבד לחכות, אמרה רֶבֶּקָה, דיברתי עם ג׳ף שכשהמצב יתדרדר והוא יתדרדר אני משחררת אותו ממני כדי שהוא יכול ללכת לנעמי.
עם הבנות? שאל ג׳יימס בפליאה.
ברור שעם הבנות אבא, מה, נראה לך שאני אוכל לטפל בהן כשאני אגסוס? כבר ביררתי בכנסיה, יש להם מקום נהדר עשרים מייל מפה כך שאני אוכל לראות את הבנות שלי מדי פעם כאן ליד הנהר אבא.
רֶבֶּקָה התבוננה בג'יימס אביה שדמעות נגרו על לחיו, נעמי אישה טובה אבא, אמרה לו, היא אוהבת את סו ועם רוזי שלי, נאנחה, אני בטוחה שהיא תסתדר.
ג׳יימס הביט בבתו, הוא התבונן בשיערה הערמוני ובפניה המתוקות שקמטי הבעה של צחוק ובכי כבר ניכרו בהן. הוא רצה שכך תיצרב בזיכרונו, בוכה וצוחקת.
הוא חיבק אותה שוב והבטיח לא לעזוב אותה לעולם, ממש כפי שהבטיח לה כשהייתה בת שנתיים אז ביום ההולדת שלה, הבטחה שלא קיים.
הוא נפרד מהם כשנסעו משם לדרכם הארוכה אל ביתם וכשצעד לבדו מתחת לעצי האורן שהטילו צללים ארוכים בשעה שהשמש החלה לשקוע מרר בבכי שעה ארוכה.
השפמנונים שתפס קודם ששחו להם בדלי הגדול שהחזיק בידו הכו בזנבותיהם מנסים לקפץ אל החופש. לעזאזל! למה את רֶבֶּקָה!! זעק אל מחטי האורן שנעו ברוח בשלווה מסביבו. אחר כך עצר על הגשר מעל הנהר ורוקן את הדלי עם השפמנונים ואז המשיך בנסיעה חזרה לאשתו רייצ׳ל שחיכתה לו מאה מייל משם עם ארוחת הערב שלה וסיפור על מיגרנה.
הוא נשבע לרֶבֶּקָה שלא יספר לרייצ'ל דבר, לפחות לא עכשיו, אולי עוד כמה ימים אחרי הניתוח והוא לא היה אדם שנשבע לחינם, לכן גם לא נשבע לה כשהייתה בת שנתיים כשאמר לה שלא יעזוב אותה לעולם, הוא ידע שבהבטחה הזאת לא יעמוד כמו בכל שאר הבטחותיו לה לאחר גירושיו מאורורה.
כל שנה מאז שהייתה בת שנתיים היה מקיים באדיקות את אותו הטקס, הוא היה מחנה את רכבו וצועד לחנות הצעצועים השכונתית בעיירת מגוריו, שם היה בוחר לרֶבֶּקָה בובה בשם "בקי" ושולח לה אותה בדואר רשום עם פתק החלפה וברכה צבעונית ורֶבֶּקָה שציפתה כל שנה ל"בקי" חדשה שמרה את כל הבקיות שלו קרוב קרוב אליה והייתה בוחרת לישון כל לילה עם "בקי" אחרת. כך עשה ג'יימס כל שנה עד ליום הולדתה העשירי,
אל תשלח לה יותר "בקי", כתבה לו אורורה, היא כבר גדולה מדי לבובות.
ורֶבֶּקָה שציפתה ל"בקי" שלה מאביה שלא הגיעה באותו יום הולדת בכתה כל הלילה וגם בלילות שלאחר מכן. היא ניסתה להיאחז בילדותה שהגיעה אל סופה בטרם עת ביודעה ידיעה ברורה ומוחלטת כשבכתה שם לבדה כי גם לאחר שתתבגר ותתאהב ותקים לעצמה משפחה לעולם לא תוכל להיות מאושרת.
