“The magic of Sanremo” המופע/ מיכל דורון
המופע הגדול מאיטליה
אופרה הקאמרית הישראלית בשיתוף אגואיסט הפקות ומיוזיק עם רביעיית זמרים וזמרות מופלאים מאיטליה ובמיטב הקלאסיקות הגדולות דן רפופורט – מנצח מנהלו האמנותי של אנסמבל קואדריביום בונציה, איטליה זמרים : יChiara Luppi Gianni Scribano Lara Pasquali Stefano Bersola בהופעה מרשימה של ארבעה זמרים איטלקיים מצויינים, מלווים בתגבורת עילאית של האופרה הקמארית האיטלקית, נחשפנו למיטב שירי פסטיבל סן רמו של שנות השבעים בביצוע מהוקצע וסוחף.
בהופעה זו מרגשת באודיטוריום סמורלש באוניברסיטת תל אביב, פקד הקהל הרב את האולם ונראה כי לשעה וחצי חזרנו לשנות ילדותינו ונעורינו אל המסך הקטן בשחור לבן, או נזכרים איך רקדנו בביישנות את הסלאו הראשון. צלילי פסטיבל סאן רמו -השירים האיטלקיים של אז של שנות הששים והשבעים שליוו את ילידי שנות החמישים והששים כמו פסטיבלי הזמר.
מרפרוף קל בדפי ההיסטוריה של המוסיקה, הסיבה היא החשיפה התקשורתית הרבה אותה חווינו אז בשנים האלו. הפסטיבל הפופולארי האיטלקי תאם את הסגנון המוסיקלי של השירים הרומנטיים שאפיינו את פסטיבלי הזמר הבומבסטיים והדרמטיים, להקות הרוק רק הגיחו והסגנונות השונים חיו בשלום ובהרמוניה זה לצד זה. או לא לגמרי. סגנון רוק נחשב אז רחמנא לצלן משחית את הנוער, שהרי לחיפושיות הגדולים לא הותירו להיכנס לארץ הקודש...
אך אם נחזור לצלילי "סן רמו" המקסימים והמרגשים, הם הולידו להיטים רבים כמו : "אני חוזר הביתה "שזכה מאוחר יותר לעיבוד עברי נהדר של דורון מזר, "מלים מלים", פרולה פרולה, דואט נפלא, של גבר ואישה, שיר הבנוי מתמונות של מחזה על מערכת יחסים מתנצחת תמידית בין אישה וגבר או אם תרצו, מתח בין המינים- שיר ענק, "סינגרה ", האל- זמני, שסחף צעקות ברוו, ובל נשכח את "וולארה". ועוד ועוד.
היו שני שירים שלא הכרנו בכל עשרות השירים שהיו על הבמה ואז דווח לנו ששירים אלו "הסתננו" לרפרטואר והם לא מפסטיבל סן רמו. גאווה של אוזן מוסיקלית הייתה לנו לאחר הבקיאות הרבה ללא משים שהוכחנו לאור המסורת הסן רמואית האיטלקית של השנים שעיטרה את ילדותינו. לערב אחד חשבנו שאנו איטלקים בכלל ולא ישראליים המתרפקים על נעוריהם האבודים באמצעות הצלילים. וההופעה הסתיימה כל כך מהר. הקהל כמובן לא היה שבע ודרש עוד ועוד שירים, כמו רוברטה ,קסרה, ומאן לקום וללכת. המנצח המקסים, דן רפופורט הרגיע את הרוחות והזמרים האיטלקיים הרגילים למזג הסוער ,עמדו על הבמה וניהלו דיאלוג באיטלקית עם הקהל הישראלי. לערב אחד היינו אחים והדם הישראלי והאיטלקי התערבבו זה בזה. שהרי כולנו גדלנו על היסטוריה משותפת של שירי פסטיבל סן רמו.....
הקסם פג במהירות, זמזמנו את השירים המופלאים נזכרנו בשנים שחלפו. יכול להיות שעשרות שנים רבות כל כך עברו ? כן. וצ'או במבינו.
.