אסוף אל לב הסתו/ אילן וייס

פְּקָעוֹת קָשׁוֹת

שֶׁל מְתִיקוּת אַרְגְּמָנִית

אָסוּף אֶל לֵב הַסְּתָו

מִן הַשָּׁמַיִם הַמִּתְכַּהִים

נוֹפֶלֶת שֵׁנָה כְּבֵדָה, אֲטוּמָה

שֶׁלֶג כָּחֹל, אָבוּד

תַּחַת עֵץ שֶׁשָּׁרָשָׁיו דָּם

גֵּיאוֹרְג טְרָאקְל

וְהָעַלְמָה הַזּוֹהֶרֶת, הָאָחוֹת

הַשָּׂפָה הַחֲרִישִׁית

שֶׁבָּהּ יְדַבְּרוּ

קַיֶּמֶת, כַּמּוּבָן, רַק בְּמִלּוֹנֵי שְׂפוֹת הַצִּפּוֹרִים

אַנְטִי-מִלִּים

אַנְטִי-שָׂפָה

אוּלַי כְּשֶׁאֶלְמַד לַהֲגוֹת

אֶת הָרִשְׁרוּשׁ הַיָּבֵשׁ

שֶׁל הַדָּם שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַקִּיר   

תִּדָּחֵס בְּפִי

מְתִיקוּת אַרְגְּמָנִית

פְּקָעוֹת קָשׁוֹת

פִּרְחֵי אַיִן

אוּלַי אָז תְּיַצֵּר הַשָּׂפָה

אֶת הַמִּלִּים

שֶׁתְּתָאֵרְנָה אֵיךְ עוֹלוֹת בָּאוֹר

עֵינֵי הַפָּרָג שֶׁלָּךְ.