שיר:

פרשיר  עקב        חני מירון

"בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים...

וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים"

מָה בֵּין לוּחוֹת רִאשׁוֹנִים לַשְּׁנִיִּים?

הַטָמוּן בָּם עֹנֶשׁ עַל חֲטָאֵי הָעֵגֶל?

הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְלֹא אֲרוֹן,  גְּלוּיִים, חֲשׂוּפִים, נְגִישִׁים.

הַשְּׁנַיִם אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים חוֹצֵץ.

מבלי גִּישָׁה יְשִׁירָה  לְמַגָּע לַהִשְׁתַּחֲוָיָה .

טְמוּנִים בַּמִּשְׁכָּן בְּקֹדֶשׁ קֳדָשִׁים לְמִשְׁמֶרֶת הַכֹּהֲנִים.

לֹא רָאוּי וּבוֹגֵר הָעָם ,

לֹא יוּכַל אִישׁ לִקְרֹא, לְהִתְקָרֵב, לְפָרֵשׁ, לָדַעַת.

יְקַבֵּל הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ כֹּהֲנִים, מוֹרִים, זְקֵנִים, רַבָּנִים,

כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה הָרָצוֹן לִפְנֵיהֶם.

וְהָרָצוֹן לֹא תָּמִיד עָלָה ,וְהַמַּנְהִיגוּת זָנְחָה דֶּרֶךְ וְתוֹרָה.

בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת הֻסְתְּרָה הַתּוֹרָה הֻרְעַב הָעָם

וְלֹא שְׁמָעוּהָ פְּשׁוּטֵי הָעָם. גִּשְּׁשׁוּ כְּעִוְּרִים.

וְלֹא יָדְעוּ כִּי בָּעֲרָפֶל הֵם תּוֹעִים.

וְעַל כָּךְ הַכָּתוּב מְקוֹנֵן "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"

עַד בּוֹא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר.

עַד בּוֹא מֵפִיץ הָאוֹר הַגָּנוּז בַּכְּתוּבִים.

שִׁחְרֵר אֶת הַלּוּחוֹת מִבֵּית כִּלְאָם 

הֶעֱתִיקָם כִּרְסִיסֵי פָּז וּמְסָרָם לַהֲמוֹנֵי הָעָם.

וּמֵאָז הפרד"ס מְשָׁרֵת אֶת הַחֲפֵצִים בִּדְבַר תּוֹרָה.

וְהוּא נָתוּן  בְּמִדָּה שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה

שֶׁתּוֹסִיף מִכִּתְרָהּ לַכְּתוּבִים.

שֶׁתָּפִיץ נִיצוֹצוֹת בִּלְעָדִיִּים

שֶׁתַּזְרִיחַ אוֹר אֱמֶת