ממתק מוזיקלי סדנת האופרה/  ורדה שפין גרוס

 

SUMMER OPERA

הקונסבטוריון הישראלי למוסיקה ע"ש לין ותד אריסון, ברח' שטריקר בתל אביב, מארח את סדנת האופרה וכיתות האמן.

זהו פרוייקט משותף, כבר עשרות שנים,  של העמותה הישראלית לאמנויות האופרה ועיריית תל אביב ומהווה נקודת מפגש וחשיפה מרכזית של הדור הבא של זמרי האופרה בישראל ובעולם.

בסדנת האופרה משתתפים כל שנה בקיץ זמרים צעירים רבים מהארץ ומחו'ל, ומשכללים את אמנותם בהדרכת מדריכים מוסיקאים מעולים מהארץ ומהעולם. כיתות האמן מאפשרות לזמרים הצעירים תהליך עבודה על הקול, המוזיקה והמשחק, ולקהל הנאמן הפוקד כל שנה את הסדנאות לגלות כיצד בונה זמר האופרה את האַריָה שלו, איך משרתת  הטכניקה את התוכן ועד כמה  משמעותית שפת הגוף ובכלל איך קורה הקסם הזה של שירה מהבטן, מהסרעפת.

קשה לכתוב על סדנת האופרה בלי להזכיר את המנהלת האמנותית האגדתית של הסדנאות המתרחשות בקיץ  בתל אביב , ג'ואן דורנמן, יהודיה וניו יורקית ,מייסדת ומנהלת הסדנה , המזוהה איתה מאז הקמתה,  הן כמובילת הפרויקט והן כמורה פעילה בסדנאות.

דורנמן נחשבת לאחת הבכירות והנכבדות ביותר בתחום ההדרכה הווקאלית בעולם כולו,  והיא  דמות מקצועית חשובה במטרופוליטן אופרה בניו יורק והדריכה אמנים רבים כמו לוצ'יאנו פברוטי ופלסידו דומינגו. דורנמן פרשה מניהול הסדנה למגינת ליבם של רבים משוחרי הסדנאות ב 2015.

לעונג היה לי להיות חלק מהקהל בסדנאות שהעבירה ג'ואן דורנמן בעלת האישיות הקורנת והמחשמלת, המצחיקה והמקסימה. והמקצועית לעילא.

מנהלה האמנותי של סדנת האופרה בשנים האחרונות הוא פרופ' קווין מרפי,מנהל המחלקה למוסיקה באוניבריטת אינדיאנה, ארה"ב, שגם מעביר כיתות אמן בסדנה.

באולם הקטן והחם, בבנין הקונסבטוריון, תאורת המנורות האדומות על הבמה והאפלולית באולם משרים תחושה של קברט, הבימוי מנצל את מבנה האולם, את היציאות והכניסות את האכסדרה העליונה והזמרים מפתיעים מכל מקום, נכנסים ויוצאים מכל הכניסות והיציאות ובעצם כל האולם במה, כל האולם הופך לזירת התרחשות בימתית .

במהלך הסדנה משולבים הזמרים גם בהפקות אופראיות שלמות המבוימות במתכונת קאמרית  צנועה.

השנה הוצגה, בין היתר,  האופרה 'כרמן' של ג'ורג' ביזה. כרמן היא צועניה יפהפיה וחמת מזג ששוברת לב מחזריה השבויים בקיסמה.

את כרמן שיחקה ASHLEY DIXON  , אשלי דיקסון, זמרת מצו סופרן, עם יכולות מוזיקליות חזקות, קול צבעוני ונעים, ושליטה טכנית מרשימה. וגם אם היתה רחוקה מלהיות הצועניה הפתיינית היתה לה נוכחות נשית מרשימה.

האופרה משוחקת קטן ומינורי. ללא כתוביות. זמרה נטו. הבמה במרחק אפסי מהקהל, הכל משפחתי ואינטימי. אקוסטיקה מעולה, רבות מן האריות ידועות ואהובות, בגדים צבעוניים, גרבי רשת, מגבעת שחורה, כפפות אדומות, מטפחות אדומות ושחקנית מעכסת על הבמה והכל ככ קרוב.

את דון ג'וזה משחק - גנסון סלמון, טנור,חזק ומדויק ואת מיכאלה- לוצ'יה טומינלי, זמרת סופרן איטלקיה צעירה.

 

בערב אחר הוצג המופע  "סצינות אופראיות" , במאית נטע אמית מורו

הפליאה לנגן על הפסנתר צ'אן- ויי קאנג

10 קטעים, ביניהם נישואי פיגארו מאת מוצארט ,אידומנאו של מוצרט, דון פסקאולה מאת דוניצטי, צ'ארדש מתוך העטלף מאת שטראוס ועוד.

בבגדים מרהיבים, זמרים צעירים ורעננים, קולות מדהימים, קונטרה טנור , טנור, סופרן, מצו סופרן, אלט, שהופיעו גם בהומור והרקידו לעתים את הקהל בכסאותיו.

ולסיכום- כיתות האמן או סדנת האופרה היא ממתק מכל בחינה שהיא.

ניפגש באודיטוריום בשנה הבאה, בקיץ.