מועדון החברים "מפגשיר" של אגודת הסופרים העברים נפגש ב-14 ביולי בבית הסופר בסימן אהבה. חודש אב החל ובאוויר ריחות של ט"ו באב ההולך ומתקרב.
הפעם המסגרת שינתה פניה. בדרך כלל האירוע סובב סביב נושא מרכזי, וכל החברים קוראים שירים על הנושא, המצגת מוקרנת על הקיר וגם יושב ראש האגודה פותח בנושא המרכזי.
הפעם הוכן האירוע כעוגת שלוש שכבות: החלק הראשון של האירוע הוקדש לנושא "מקומו של התרגום כמקדם יצירה עברית בעולם". היו"ר הרצל חקק נאם הפעם נאום בכורה עם בחירתו המחודשת כיושב ראש אגודת הסופרים העברים, שהרי הבחירות היו ממש בשבועות האחרונים... הוא עמד על סגולותיו של התרגום כמקשר בין תרבויות וגם על מגבלותיו.
המרצה שהוזמן מר ג'ק בלום, נציג הוצאת קונטנטו דה סמריק, סיפר על החשיבות של הופעת תרגומי יצירות בירידים הבינלאומיים ברחבי העולם, גם תיאר את הופעותיו בירידים שנערכו לאחרונה בפרנקפורט שבגרמניה ובבייג'ינג שבסין. הוא תיאר את ההפצה של ספרות מודפסת וספרות דיגיטלית ותיאר את השינויים שהעולם עובר סביב המעבר לספר האלקטרוני. מתברר שיש חברות הפצה בינלאומיות שקרסו בעקבות המהפכה הטכנולוגית.
לאחר פרק זה באירוע נערך קטע מן המופע "חשופות", שבישר אכן רוחות של אהבה. שלוש משוררות סיפרו בשיר ובמלל על חייהן מילדות עד בגרות. השירים שהוקראו חשפו שירה אינטימית ונוגעת ללב. המשוררות הן: שושנה ויג, שרה אהרונוביץ קרפנוס וחיה בנצל.
הפרק השלישי באירוע מפגשיר היה התמקדות בארבעה חברים במועדון "מפגשיר": אורה עשהאל, חיים ספטי, נירה תובל ויעקב אלג'ם. כל משורר קיבל את הפוקוס שלו, את הבמה שלו. כל יוצא תיאר את חבלי היצירה שלו ואת תפיסתו הפואטית. השירים שהוקראו חשפו עמדות פואטיות שונות של ארבעה יוצרים עשירי מבע. לראשונה בתולדות מפגשיר ניתנה בימה מיוחדת לארבעה חברים ולא קריאת שיר בודד לכל חברי המועדון.
את האירוע כולו עיטרה בשירים ובמנגינה שושיה בארי דותן, זמרת הבית של המועדון הפואטי הזה. הנחה את האירוע יוסי כהן אלרן. בדרך כלל המנחה של האירועים היא וילהלמינה, שהיא זו שייסדה בימה זו בחסות אגודת הסופרים העברים, ואף יזמה בעבר אנתולוגיה של חברי המועדון. אלרן הנחה בטעם ובניחותא והערב קלח בצורה מהנה.
