שיר:

המפץ הגדול/ מיתר הלל קורמן

 

נֶאֱהָבִים מִתְכַּסִּים בִּשְׂמִיכָה

שְׁנֵי גּוּפִים בֶּחָלָל הַסָּגוּר

כּוֹחוֹת מְשִׁיכָה אַדִּירִים

וּדְחִיָּה חֲרִישִׁית

 

מָתַי הִתְרַחֵשׁ הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל?

כְּשֶׁיָּדְעוּ הַגּוּפִים - לֹא טוֹב הֱיוֹת

וְשׁוֹטְטוּ בְּמַעְגָּלִים סְבִיב עַצְמָם

לֹא מָצְאוּ מְנוּחָה

 

עַתָּה הֵם נָחִים מְכֻסִּים וְנָעִים

עַל קַו הַמֶּתַח וְהַהַרְפָּיָה

כְּמֵהִים לְלִטּוּף אוֹר-יָרֵחַ

חוֹדֵר שְׂמִיכוֹת, אַטְמוֹסְפֵרוֹת

כְּלָיוֹת וָלֵב