שיר:
היינו/ נופר דוכובני

הָיִינוּ כְּמו פֵּרוֹת  בָּסְרִיִּים תְּלוּיִים עַל עֲנַף
מְיַחֲלִים לְמַשַּׁב רוּחַ שֶׁתְּקָרְבֵנוּ.

רוּחוֹת קַיִץ לַחוֹת וְטֶרֶם צָלַחְנוּ,
שְׁנֵי זַעֲרוּרִיִּים הָיִינוּ.

הַסְּתָו חָלַף וְהַכֹּל סְבִיבֵנוּ הֵחֵל נוֹשֵׁר
כֻּלָּם נִדַּמּוּ חַלָּשִׁים וְרַק שְׁנֵינוּ אֵיתָנִים כָּל כָּךְ.
הֶאֱמַנּוּ בָּרוּחַ, שֶׁתָּבִיא לַיִּחוּד.

וְהִנֵּה סְעָרָה וְתֹהוּ וַאֲוִיר וְקֹר וּשְׁנֵי פֵּרוֹת בְּשֵׁלִים, מוּכָנִים,
הֲרֵי צִפִּינוּ לָבוֹא הָרוּחַ בִּמְלֵא תִּפְאַרְתָּהּ.
הִטַּלְטַלְנוּ מַעְלָה מַטָּה,
לְכָל הַכִּוּוּנִים, לְכָל הַכִּוּוּנִים.
יָדַעְנוּ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ נִתְוַדֵּעַ פְּרִי מָתוֹק לְחֵךְ רֵעֵהוּ.

וְהַכֹּל בִּשֵּׂר שֶׁצָּלַחְנוּ.
הַפְּרָחִים לִבְלְבוּ, בַּאֲוִיר מֹר נוֹטֵף כָּל עֵבֶר.
צִפּוֹרִים שָׁרוּ לְלֹא הֶרֶף.
הָיְתָה זוֹ שַׁלְוָה.

לְפֶתַע נִשְׁבָּה רוּחַ בְּלִטּוּף אֲבִיבִי,
שְׁנֵי פֵּרוֹת לֹא הֶחְזִיקוּ מַעֲמָד עַל עָנָף.
צְנִיחָה מְהִירָה אַרְצָה.

שְׁנֵי פֵּרוֹת רְצוּצִים לְעוֹלָם יִשָּׁאֲרוּ רְחוֹקִים כָּעֵת.
וְשִׁירַת הַצִּפּוֹרִים תַּהֲפֹךְ קִינָתָם.
וְהָרוּחַ תַּמְשִׁיךְ לְלַטֵּף פְּנֵיהֶם, תְּיַבְּשֵׁם שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ דָּבָר.
עַד שֶׁיֵּעָלְמוּ.

* נופר דוכובני- כותבת שירה. מושפעת  ומזכירה בסגנון כתיבתה  את אמילי דיקנסון וסילביה פלאת