שיר:

נחוץ אביב/תמר שָׁיִין

 

צִנַּת הַחֹרֶף לֹא מַרְפָּה

כְּשֶׁגַּעְגּוּעַ מְמָאֵן לִפְרֹחַ.

גּוֹעֵשׁ מֵעֵבֶר לַקְּלִפָּה

וַאֲנִי מְסָרֶבֶת לִשְׁכֹּחַ.

 

שֶׁפַּעַם רָצִיתִי בְּכָל מְאוֹדִי

שִׂמְחַת הַגִּלּוּי אָחֲזָה בְּבִרְכַּי

גְּלָמִים הִתְרוֹקְנוּ וְרָאוּ בַּעֲדִי

חוּטִים אִלְּמִים שֶׁכָּרְכוּ חֲלָקַי.

 

קַר בַּחוּץ גַּם בְּתוֹךְ הַמְּעִיל

וּבִפְנִים אֵין מָנוֹס מְנוּחָה וְנֶחָמָה.

הָעֲוִית שֶׁלָּפְתָה חֶרֶשׁ תַּפְעִיל

הִתְכַּנְּסוּת וְהִסּוּס מוּל קוֹלוֹת מִלְחָמָה.

 

אָבִיב לִי נָחוּץ בְּכוֹחוֹ הַשּׁוֹעֵט

כְּנַחַל פְּתָאִים שֶׁהַגֶּשֶׁם יָלָד

שֶׁיִּשְׁטֹף בִּפְרָחִים צִבְעוֹנִים, לֹא יָאֵט

יָעִיר מֵחָדָשׁ בִּי רִפּוּי הַמִּנְעָד.