
קָלַח הַנַחַל בַּשָׂדוֹת שָׁם בַּגַיְא הַצוֹנֵן
מְחַיֵךְ בִּבְרַק־הָאֶבֶן, מִתְקַשֵׁט בִּשְׁלַל־הַפֶּרַח,
מֵעָלָיו דַפְנִים הִכְחִילוּ וְשִׂיחֵי־הֲדַס הוֹרִיקוּ
מַשָׁב נָעִים קַלוֹת נָגַע בָּם, מְרַשְׁרֵשׁ וּמְלַחְשֵׁשׁ.
הָאֲפָר שֶׁמִתַּחְתָּיו הֵנִיב פְּרָחִים בִּמְלֹא־פְּרִיחָה
כֻּלוֹ מַזְהִיב בַּכַּרְכֻּמִים, מַכְסִיף בְּלֹבֶן חֲבַצָלוֹת,
וְהַחֹרְשָׁה כֻּלָהּ הִדִיפָה רֵיחַ־סִגָלִים בָּסוּם.
וּבֵין כָּל הַתְשׁוּרוֹת הַלָלוּ, אַבְנֵי־הַחֵן שֶׁל הָאָבִיב,
נִשָׂא מִכֹּל נִצָב אֲדוֹן הַבְּשָׂמִים, עַמוּד־הַשַׁחַר
שֶׁל כָּל צֶבַע, לַהַב־הָאַהֲבָה – הַוֶרֶד.
הַחֹרֶשׁ הַטָלוּל טָבַל בַּעֲשָׂבִים לַחִים לָרֹב,
הַמַעְיָן הֵקֵר פְּלָגִים הַמְרַחֲשִׁים בְּכָל מָקוֹם,
אֵזוֹב וַהֲדַסִים מָלְאוּ הַמְאוּרוֹת דַרְכָּן קָלְחוּ
פְּלָגִים קְרִירִים, טִפּוֹתֵיהֶם מַבְהִיקוֹת כְּמוֹ אֶלְגְבִישִׁים
וְעָמֹק בְּתוֹךְ הַצֵל כָּל צִפּוֹר לָשִׁיר הִפְלִיאָה
מְהַלֶלֶת בְּפִזוּם מָתוֹק אֶת הָאָבִיב.
קוֹל הַנַחַל הַצָלוּל חָבַר לְרַחַש הָעַלְוָה
וּלְאֵלֶה הוֹסִיפָה מוּזָה לַחְשֵׁי רוּחוֹת־אָבִיב.
עַל כֵּן הִתְעַנֵג כָּל הֵלֶךְ שֶׁנִקְרָה לְתוֹךְ הַיֶרֶק
עַל צִפּוֹר, עַל נַחַל, רוּחַ, עַל חֹרֶשׁ, פֶּרַח וְעַל צֵל.
מלטינית: יורם ברונובסקי
טיבריאנוס – משורר רומי ידוע מהמאה ה4. כתב רבות על הטבע.