סִפּוּר דָּוִד וְאַבְשָׁלוֹם / מיכאל רייך

רוּחַ חֲרָטָה וְהַשְׁלָמָה עוֹלָה מֵאֵי-שָׁם   

רוֹחֶשֶׁת בְּסִמְטְאוֹת יְרוּשָׁלַיִם, נוֹשֶׁקֶת מִגְדָלֶיהָ

וּבִכְנָפָהּ נוֹגַעַת בְּדַפֵּי סִפְרוֹ הַהוֹלֵךְ וְנִשְׁלָם שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן,

לוֹטֶפֶת זְרוֹעוֹ

וּמְאִירָה פָּנָיו בַּעֲלוֹתוֹ עַל יְצוּעוֹ.

עִם עֶרֶב

עֵת יִפְרֹט בַּנֶּבֶל בְּאֶצְבָּעוֹת דּוֹאֲבוֹת מִזֹּקֶן,

יִתְעוֹדֵד קִמְעָה

וְיָשׁוּב לִכְתֹּב שִׁבְחֵי קוֹנוֹ, מַפְלִיג בְּעֹצֶם אֱמוּנָתוֹ.

עוֹדֶנּוּ זוֹכֵר אֶת שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הַהִיא

וְהוּא בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו וַחֲלָצָיו,

טֶרֶם נָטוּ אָז צִלְלֵי עֶרֶב

וּמֵחַלּוֹנוֹ חָזָה בַּקֶּסֶם הַבָּדוּי, בַּפֶּלֶא הָרוֹחֵץ

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִשְׁכְּחֶנוּ;

טֶרֶם יָדַע אָז הַמֶּלֶךְ:

אַשְׁלָיַת הַיֹּפִי וְהַשְּׂרָרָה עֲתִידִים לַעֲבֹר

כִּירוּשָׁה מֵעִיקָה מִדּוֹר לְדוֹר,                      

הַנֵּזֶר הַמְּדֻמְיָן שֶׁעַל תַּלְּתָלֵי אַבְשָׁלוֹם

לֹא יִהְיֶה אֶלָא בָּדֵי עֵץ הָאֵלָה

שֶׁיִּכַּרְכוּ סְבִיב צַוָּארוֹ

עַד מָוֶת

הַמֶּלֶךְ בּוֹכֶה, מִתְלַחֲשִׁים בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עַל בְּנוֹ הַמֵּת

וְעַל חֵטְא תַּאֲוָתוֹ הָעִוֶּרֶת

שֶׁעָבְרָה לִבְנוֹ בִּירוּשָׁה, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ

וְעַתָּה שְׂבַע יָמִים וְרֹגֶז,

שָׁב הַמֶּלֶךְ לְזִכְרוֹנוֹתָיו, לְסִכּוּמָיו, לִמְרִי שִׂיחוֹ

דּוֹמֶה שֶׁגַּם קוּלְמוֹסוֹ תַּש כֹּחוֹ,

בַּחֲזוֹנוֹ רָאָה פִּתְאֹם עֵץ רַב פֹּארוֹת

שֶׁשָּׁרָשָׁיו הַבְּסִיסִיִים חוֹתְרִים בַּקַּרְקָע

מִתְפַּצְּלִים וּמוֹבִילִים לְכִוּוּנִים מְנֻגָּדִים,

הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ כִּי הִתְנַבֵּא אֶל אַחֲרִית הַיָּמִים

עַל כֵּן שַׁח, נֶאֱנַח מֵעִמְקֵי הַלֵּב וְרָשַׁם

פְּסוּקוֹ הָאַחֲרוֹן בַּסֵּפֶר.