אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא אֶלָּא אֶחָד.
פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם נָזִיר מִן הַדָּרוֹם,
וְרָאִיתִי שֶׁהוּא יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים.
אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה?
אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי,
וְהָלַכְתִּי לְמַלְּאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בְּבָבוּאָה שֶׁלִּי,
וּפָחַז עָלַי יִצְרִי,
וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם.
אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה?
הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!
מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ,
אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל!
עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: "נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" (במדבר ו, ב).
