קול צלצול מתנגן בדלת :
ניגש נרגש. עצבני . מוטרד מההפרעה הבלתי צפויה . מושך עליו את המכנסיים הבלויים והקצרים. טי שירט, לא טרח. יחף וקל רגל.
קול של היא : אהלן, אני מ'מוזמן ומזומן'. לא להאמין. הגעתי בול בזמן עם כל הפקקים חרא האלה
. כל יום יותר גרוע. לא ככה
? קול אחד ,מתחייך בהפתעה. עוד הפה סגור , הדיאלוג העצמי כבר רץ בספיד ואומר לעצמי הנבוך:
חתיכת גיברת יש לנו פה. עשויה מפוטושופ ומהפקת פורנו מושקעת. פרצופון חמוד ,מנומש וילדותי.
עיניים שמספרות כמה העבודה קשה וחתימה של ראשית נזיפה מתאפקת בזויות שפתי הבוטוקס .
כל זה יושב, בקונטרסט מושלם, על גוף מפואר, עתיר מעלות ומורדות לתפארת. ארוז בשימלונית קצרצרה והדוקה, נדיבת חישוף ועזת מבע וצבע.
נעצור פה, כי היא מזיזה את השפתיים ומקשתת גבות.
הקול של היא : " אתה נראה מופתע לגמרי. פה זה לא ....? מספר ברחוב...? אתה לא...?
קול אחד מנומס:" שלום גבירתי. כן זה פה וזה אני. אבל מה את עושה פה בכלל? מביאה פיצה? [הצחקתי אותי].
מצטער. לא הזמנתי .
." הקול של היא: " רואה שאתה באמת מופתע. זה הרעיון. אני שי ללילה מלא. שבע שעות, תוכנית כבקשתך. תתנהג יפה. אני עושה הכול. נותנת הכול. טאלנט ממש.
" קול אחד: "רק רגע. רק רגע. בטח הגעת בטעות. אני לא הזמנתי , ואף אחד לא יודע שאני בדיוק כאן. יודעת מה ? כמה מגיע לך?
אני משלם ושולח אותך ליום כייף, או לילה. מה שבא לך. עלי.
" הקול של היא, רוטנת עד מעוצבנת : " אתה בעצמך רק רגע. פה זה לא...? הנה זה בדיוק הכתובת שקבלתי, הנה תראה בטלפון. ותשלום כבר קבלתי מראש . אני לא גובה פעמיים.
בשום אופן לא. ואני גם לא אחת שלא תספק את הסחורה ששילמו עליה. קפיש?. אמרו לי שזה יומולדת עגול שלך ומגיע לך.
" קול אחד, מהסס ומנחש: " זה בטח בדיחה של החבר הזה שלי. את רק הולכת ואני שוחט אותו קומפלט.
" הקול של היא .החלטי. יודע : "עזוב אותך מחבר שלך. זאת הייתה בכלל אישה. כזאת שנשמעת מאוד חזקה ויודעת. רק דרשה את הכי טוב שיש לי, סט קומפלט טוטלי. היא תברר אחרי ההספקה."
קול אחד. קודם כל מסביר לעצמו: "אז זו בטח היא. איך מצאה אותי פה. אה. כמובן. עובדת בשם המכובס הזה 'המשרד'. כבר שנים. קלי קלות בשבילה. חתיכת נבלה עקשנית, הייתה ונשארה .
טוב .את יודעת מה. אני עסוק עכשיו, נורא ,ולא בזין שלי לפנק אותו עכשיו, ובטח ובטח, לא בקייטנת בזק שמישהו אחר הזמין לי. אני בוחר בעצמי. לעצמי. תמיד. זה לא אישי. מתנצל.
האמת, אני עובר בחצי עולם וכמעט לא יצא לי לראות פלא בריאה כמוך. ממש גורמה שלושה כוכבי מישלן. את ממש תמונה לפנתיאון, אבל לתמונה הזאת אני לא נכנס.
בוודאי לא בנסיבות האלה ולא בזמן הזה. אפשר, לפחות, להציע לך בירה קרה לדרך? ישמח אותי לד עת שבגללי קבלת אפטר ]עוד קוראים ל זה כך? ] להנאתך האישית והמוחלטת.
אל תדאגי, עם המזמינה אני כבר אתחשבן ובשום אופן לא על חשבונך
." הקול של היא: "טוב , השתכנעתי. קח נשיקה קטנה על הלחי. תודה על הבירה, תודה על הכנות ועל האלגנטיות של ההתחמקות שלך. כמעט נעלבתי בהתחלה. אבל כבר לא. ו
כמו שאומרים – הלוואי ירבו כמותך בישראל. צ'או, ביי. ושיצליח לך בכול מה שאתה עסוק כל כך עכשיו. הייתי. ביי."
קול הישה , לא מניח דקה קטנה להפוגה וכבר צצה להתלונן ולפטפט ,נכון שכבר עברו שבע השעות שקנתה לי, רשמית :
"מה זה הדבר ההזוי הזה? לא מוצאת חן בעיניך הדליקטס-על הזאת? כך אני חוששת, מנחשת. אולי החלפת את כוח הגברא בכוח הדברא?
זיהית אותי ושמת חגורת צניעות ודווקאיות. זה רק האף המנוסה והמקצועי שלי. ואולי אני טועה? תאמין לי. רק רציתי להעניק לך מתנת ברוך-השב.
יודעת שאתה מזמן בעולם אחר.שאני לא מזיזה לך את קצה הביצה היבשה שלך. אבל, בכול זאת. ידענו יופי של ימים. לא שווה? מה אני יכולה כבר לרצות ממך. לקחת ממך?
אתה הרי יודע שאני מסודרת פורטה.
" קול אחד מתאמץ לא להתפוצץ: "יאללה, יאללה, עופי מפה. צאי מהזון שלי. מוסדניקית שכמוך. את הרי מתפרנסת מלשקר. לא. לא לא מבקר, רק מתעצבן.
שוב אני מסומן כמטרה. הפעלת את משאבי הארגון כדי לאתר אותי ולנסות עלי תרגיל בנאלי מלוכלך. וחוצמזה, איזה דברא בראש העקום שלך.
כוח העזר המשתגל שלך, עוד אמרה לי תודה על האולימפיאדה שחוותה אצלי. אני מוזמן להזמין בכל עת. יש הנחה לנוסע מתמיד. ולי כבר מגיע בונוס.
והיא ניסתה מאוד להישמע יותר מדף מסרים לשימור לקוחות. האמנתי לה . עוד נראה. את מחלידה. תשייפי את המקצוענות שלך ותנקי את אף המרגל שלך.
פספסת. הגיע זמן שתדעי, כשהתלוננת שאני לא טוב במיטה, דווקא כל החברות הטובות שלך חשבו אחרת ולא הסכימו אתך. [הצחקתי אותי חח].
ואם בעצם רצית לשאול אותי, אם אני יודע מתי נולדתי, אז אענה לך : לא זוכר , הייתי אז רק תינוק. [הצחקתי אותי. חח[. או.קיי. עשית את שלך.
וכמו שסיכמתי, עכשיו, כשאת בשיא הזיכרונות ותחיית המתים – תפרשי. עופי. פיניטו לה קומדי. רות. סוף. תודה רבה ורוב תודות.
הפתעת אותי, באמת. תודה.
אבל, עד כאן. אין הזדמנות שניה לאהבה ראשונה. בערך.
וכול האמירות והמכתמים שנגררים עם סיטואציה כזאת.
נכון, תפשת אותי לא מוכן, לא במקום ולא בזמן, כשאני דולף רגשות ומגמגם על המקשים של הנהלת החשבונות העצמית שלי.]מחשבון ישן, כמוני ].
בינה מלאכותית, זה שימושי, רווחי ויופי, אבל הבעיות שלי הן עם הבינה הטבעית.
ויה קון דיאוס. לא אתי. נו מור וור, נו מור בלאד שיט. שיט .מקווה שהבנת. שהפנמת. "
