בימים אלה ועד ל 30.4.2022 מוצגת במוזיאון העיר חיפה תערוכה, המוקדשת להיסטוריה של העלייה מברית המועצות לשעבר ב-30 השנים האחרונות. לשם התערוכה – "פרסטרויקה בחיפה" – שתי משמעויות. פרושה של המילה הרוסית "פרסטרויקה" הוא "בנייה מחדש". "פרסטרויקה" היא, במשמעותה הרווחת, מכלול השינויים מרחיקי הלכת, אותם הנהיג מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות מראשית כהונתו בשנת 1985, שהתבטא, בין היתר, בפתיחת שערי העלייה ליהודי ברית המועצות החל משנת 1989, וכך הגיעו כמיליון עולים עד לשנת 2000. המשמעות השנייה של "פרסטרויקה" התבהרה  לי בזמן הביקור בתערוכה, והיא, "בנייה מחדש" של חייהם של העולים בישראל. 

זאת תערוכה ראשונה מסוגה, והיא מתקיימת בשיתוף קרן ג'נסיס
(Genesis Philanthropy Group) לחיזוק הזהות היהודית בקרב יהודים דוברי רוסית בעולם.

עולי שנות התשעים התפרסו בכל הארץ, ובתוך כך בלטה מרכזיותה של העיר חיפה. מסתבר, שכמחצית מעובדי חברת מוזיאוני חיפה, שמאגדת 6 מוזיאונים בעיר, עלו מברית המועצות לשעבר ב-30 השנים האחרונות. זה מעיד על קליטתם המוצלחת בתרבות הישראלית, כי הרי מוזיאונים הם בין מובילי התרבות.

בתערוכה מוצגים סיפוריהם האישיים של העולים האלה, גם בקטעים הכתובים על גבי לוחיות הנמצאות בארגזים הצמודים לקירות התצוגה, וגם בעזרת חפצים אישיים ייחודיים.

צילום: יפעת אשכנזי 

לדוגמא, פיטר גרבן , שקיבל את פניי במוזיאון העיר והסביר לי על התערוכה, מיוצג בה באמצעות קופסת התפילין של סבו. סיפור עלייתו של פיטר מיוחד במינו. הוא עלה בשנות התשעים של המאה העשרים, התקרב ליהדות, חזר לרוסיה, בה פעל בקרב הקהילה היהודים בנושאי הדת, עלה שנית לישראל בשנת 2015, עובד במוזיאון העיר ובזמן האחרון, בו מורגשת עליה בעליה, הוא עוסק בפעילות התנדבותית בקרב העולים הטריים.

על קירות התצוגה תלויים לוחות עם טקסטים מאירי עיניים בנושאים של  העלייה והקליטה, הכתובים בידי עמליה אשכנזי אוצרת התערוכה, בידי פרופ' לריסה פיאלקובה וד"ר מריה ילנבסקיה, ד"ר בוריס מורוזוב, ד"ר יוליה לרנר, ובידי עוד אנשי אקדמיה.

צילום: יפעת אשכנזי 

הטקסטים על גבי הלוחות והסיפורים האישיים על גבי הלוחיות כתובים בכל ארבע השפות הישראליות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. בסיפוריהם האישיים העולים מציינים את היתרונות הבולטים של העיר חיפה, בזכותם הם בחרו בה: זאת עיר צפונית ופחות חמה, היא עיר הררית, דבר שקוסם למי שעלה מסביבה הררית, היא קרובה לים, למי שאוהב אותו, יש בה שני מוסדות להשכלה גבוהה – הטכניון והאוניברסיטה – לאנשי האקדמיה ולסטודנטים.

התערוכה "פרסטרויקה בחיפה" מציגה פסיפס אנושי מרתק של עובדי חברת "מוזיאוני חיפה", המתגוררים בעיר. יש בכך הבעת הערכה ותודה לעובדים המסורים, התמקדות בשינוי פנייה החברתיות של חיפה ב-30 השנים האחרונות, כיאה למוזיאון העיר, וייצוג מהימן של כלל העלייה לישראל מרה"מ לשעבר.

כהרחבה לתערוכה "פרוסטרויקה בחיפה", ביוזמתם של מוזיאוני חיפה וקרן ג'נסיס, נערך ביום חמישי 13.1.2022 במוזיאון טיקוטין בחיפה יום עיון בנושא "פרסטרויקה בישראל", שעסק בהשתלבותם של עולי ברה"מ לשעבר בארץ, בהנחייתה של ענבר דרור לקס, האוצרת הראשית של מוזיאון העיר חיפה.

בפתח יום העיון נשאו ברכות נטלי שניידרמן, מנהלת מענקים גלובליים מקרן ג'נסיס, ויפעת אשכנזי, אוצרת התערוכה "פרסטרויקה בחיפה".

נערכו 3 פאנלים: "תרבות, קולטורה או שתיהן?" בהנחיית ולנטינה חומנקו, הממונה על תוכניות קליטה לצעירים בסוכנות היהודית, בהשתתפות סופרים, מוזיקאים ושחקנים; "ייצוג סקטוריאלי או שוויוני?" בהנחיית יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה, בהשתתפות חבר כנסת ועיתונאים;

ו-"ברוסית זה מצחיק יותר טוב", בהנחיית פרופ' אריה סובר, חוקר ומרצה על הומור, בהשתתפות קומיקאים בעברית וברוסית.

צילום:איל אמיר 

אחרי הפסקת צהריים הוקרן סרט תיעודי "מבצע חתונה", אותו יצרה הקולנוענית ענת זלמנסון קוזניצוב, בתם של מסורבי העליה-אסירי הציון סילבה זלמנסון ואדוארד קוזניצוב. בשנת 1970, כששערי ברית המועצות היו נעולים בפני יהודים ציוניים, ששאפו לעלות לישראל, התגבשה קבוצה של צעירים, סילבה זלמנסון ואדוארד קוזניצוב בראשם, שתכננה לחטוף מטוס ולחצות בו את הגבול לאירופה ומשם להגיע לישראל. אנשי הקבוצה נעצרו לפני ההמראה ונשפטו במשפט ראווה על בגידה במולדת. המשפט, שנקרא "משפט לנינגרד הראשון", סוקר בהרחבה בעולם החופשי, שלמד לראשונה על קיומו של מסך הברזל, שמונע את יציאתם של אזרחי ברה"מ מחוץ לגבולות המדינה. אנשים ברחבי העולם הפגינו נגד תקופות המאסר הארוכות, שנגזרו על חברי הקבוצה, ופעלו במרץ למען שחרורם של אסירי משפט לנינגרד, ובמיוחד לשחרורה של סילבה שנחשבה לסמל המאבק. על סילבה נגזרו 10 שנות מאסר, והודות למחאה העולמית, היא שוחררה ב-1974, עלתה לישראל, ופעלה לשחרור בעלה, שעלה ארצה בשנת 1979.

הסרט, שיצא בשנת 2016, צולם בשנים 2013-2015, ומתעד את מסען המשותף של סילבה וענת הבת לרוסיה ולעיר ריגה, בירת לטביה, בה סילבה הייתה כלואה בבית מאסר סובייטי בשנים 1970-1974. סילבה היא אישה חזקה ואופטימית. היא נכנסת לתא הקטן הקודר של בית המאסר, הלא פעיל כבר, שנשאר כגלעד התקופה הסובייטית, נזכרת בתקופת המאסר שלה כמעט בחיוך, כשבִּתּהּ היא זו שפורצת בבכי. הסרט כולל גם קטעי ארכיון של ההפגנות העולמיות למען שחרורם של חברי הקבוצה, ושל מאבקה האמיץ של סילבה למען שחרורו של אדוארד קוזניצוב, בעלה, ששבתה רעב בניו יורק 16 ימים עד לאיבוד ההכרה.
.

מבצע חתונה" הנועז, והמשפט הפוליטי בעקבותיו סדקו את מסך הברזל ואפשרו את גל העלייה של שנות ה-70. מעשה הגבורה של סילבה זלמנסון וחבריה סלל את דרך לעלייתם של למעלה מ-160 אלף יהודים, שהם וילדיהם בונים ומפתחים את הארץ כבר כחצי מאה.

אחרי הקרנת הסרט, יפעת אשכנזי, אוצרת התערוכה "פרסטרויקה בחיפה", שוחחה עם ענת זלמנסון קוזניצוב, יוצרת הסרט "מבצע חתונה", על החלטתה לצלם סרט על הוריה המפורסמים, על המסע הסבוך למקום הדכאני, ממנו הוריה, לוחמי החופש, נחלצו בסיוע דעת הקהל העולמית.

השיחה הזאת חיברה אומנותית את שתי העליות הגדולות מברה"מ לשעבר: זאת של שנות ה-70, שהתאפשרה הודות למאבקם האמיץ של גיבורי הסרט "מבצע חתונה" והעליה של העת האחרונה מאז שנות ה-90, לה מוקדשת התערוכה "פרסטרויקה בחיפה" במוזיאון העיר.