שמיניית ססלייה בקונצרט אופראי/ אלמה ישראלי דינר
לציון יום השואה הבינלאומי ב27 לינואר קיימה שמיניית זמרי ססילייה מבית מקהלות מורן, קונצרט מיוחד ובו קטעי אופרה מאת המלחין הישראלי משה רסיוק על פי ספרו של הסופר היהודי איטלקי, פרימו לוי, "הזהו אדם?"
לוי, ניצול שואה, פרסם ספר תיעודי אודות החוויות האישיות על מאסרו ועבודתו בכפייה במחנה אושוויץ מונוביץ בתקופת השואה. הספר יצא לאור באיטלקית בנובמבר 1947, ובעברית יצא לאור רק ב-1988, לאחר מותו של לוי.
.
לוי, ניצול שואה, פרסם ספר תיעודי אודות החוויות האישיות על מאסרו ועבודתו בכפייה במחנה אושוויץ מונוביץ בתקופת השואה. הספר יצא לאור באיטלקית בנובמבר 1947, ובעברית יצא לאור רק ב-1988, לאחר מותו של לוי.
לוי כתב את הספר מתוך דחף לתת עדות לזוועות שביצעו הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה. הוא קרא עדויות רבות של עדים וניצולים, נכח בפגישות של ניצולים, והפך בסופו של דבר לדמות סמלית של אנטי-פשיסטים באיטליה.
הספר מתחיל בלכידתו של לוי בידי האיטלקים הפשיסטים, ובהעברתו למחנה אושוויץ מונוביץ בפברואר 1944, בקליטתו במחנה, ממשיך בתיאור חוויותיו במחנה עבודת הכפייה שהיה מיועד להקמת בית חרושת לגומי סינתטי, ומסתיים בשחרור המחנה בידי הכוחות הסובייטים. הקטעים שיושרו בקונצרט הולחנו בשפת המקור, איטלקית, ולסירוגין היה תרגום לעברית בקריאה אומנותית מפי הקריין צבי סלטון.
לאחר הקראת כל קטע, היה קטע מוזיקלי של משה רסיוק הנהדר, שניגנה התזמורת עם המבצעים
מאנסמבל ״סיסיליה״ מבית מקהלות מורן בניהולה המוזיקלי של נעמי פארן.
סופרן: לוטם טאוב ותום בן ישי, אלט: תמרה נבות ומאיה הלר, טנור: הלל שרמן ויעקב הלפרין, בס:
גיא פלץ ויואב פלץ.
קריאה אומנותית: צבי סלטון.
וכמובן הסולן ,עם הכריזמה הרבה ,גיא פלץ, שהוקסמתי מאוד ממנו, המון אור וקול מדהים ישנו בגיא פלץ, גם מאוד אהבתי את הבעות פניו כשהוא הוא שר. בלימוד האופראי שלי אומר לי גבי שדה, המלמד אותי, לבחור רגש שאני רוצה להעביר ולהעביר אותו כשאני שרה, גיא פלץ עשה זאת לגמרי, הוא נתן תחושה של רגש עז ועוצמתי שמועבר היטב דרך קול הזמרים .
הזמרים האחרים היו גם הם טובים מאוד גם הם, אך דבר אחד הפריע לי וזה הוא הסידור שהזמרים עמדו בו.
דבר מה מאוד סגר אותם בצורה בה עמדו, זה לא מנע מהם להוציא קול נפלא אבל כן גרם לתחושה מאוד סגורה.
התזמורת בניצוחו של משה רסיוק, הייתה מצוינת.
נגנים: כינורות: אלי שולמן ויורם ליבנה, ויולה: אבשלום שריד, צ׳לו: יוליה דישמיץ, קונטרבס: מעיין
ביידר. חצוצרות: דן ורון ואבישי בן חור, טרומבון: דניאל לובשבסקי, טובה: דודו בוך, טימפני וכלי
הקשה: יבגני קרסיק.
מעולם לא שמעתי קטעים של פרימו לוי מולחנים בעבר, אך שמתי לב שהם היו מאופיינים בעיקר בליווי בולט של כלי
נשיפה. מה שמאוד הפתיע אותי שלא היה פסנתר בכלל על הבמה, מה שיותר מאפיין את התקופה
האפלה שפרימו לוי עבר.
היה ערב מיוחד, אינטימי מחד ומאידך מאוד נוגע בצורה אוניברסלית, בעוצמת הביצוע ובמוזיקה הנלווית. מיוחד, מקורי מאוד ונוגע הרבה.
