בתולות על שירתן וכינור על נגינתו/ רבי יהודה הלוי

בְּתוּלוֹת עַל שִׁירָתָן וְכִנּוֹר עַל נְגִינָתוֹ

לַעֲלֹז הַיּוֹם בְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

הֵיכָל כָּבוֹד כֻּלּוֹ וְאֶבְרַת שַׁדַּי צִלּוֹ

צְאוּ וּרְאוּ קְהָלוֹ כָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה-לוֹ

אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

יוֹרֵשׁ מִשְׂרַת יוֹלְדָיו אֹהֶל נֶאְמְנוּ יְתֵדָיו

וְגַם הוּא הוֹצִיא חֲסָדָיו וְכָבוֹד עָשָׂה עַמּוּדָיו

וּנְדִיבוֹת רְפִידָתוֹ

מְקָנְאָיו יֹאמְרוּ אַשְׁרָיו בְּשַׁלְּמוֹ לָאֵל נְדָרָיו

כִּי יְמַלֵּא מְקוֹם הוֹרָיו וּבְחִצִּים מִבְּנֵי נְעוּרָיו

יְמַלֵּא אֶת-אַשְׁפָּתוֹ

כָּזֹאת תִּהְיֶה מִשְׁאֶלֶת בַּיִת וָהוֹן וּמֶמְשֶׁלֶת

וְאֵשֶׁת נְעוּרִים מַשְׂכֶּלֶת וְיוֹתֵר מִזֹּאת לְתוֹחֶלֶת

יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ

זְמַנּוֹ לְמַלֹּאת תַּאֲוָה רֹאשׁוֹ מָשׂוֹשׂ וְחֶדְוָה

וְסוֹפוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְלִהְיוֹת סֻכַּת שַׁלְוָה

סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ.