שיר:
עמדה צוענייה/ מרב קינן

עָמְדָה צוֹעֲנִיָּהּ חַפָּת צַוָּאר וּלְמָתְנֶיהָ חֲצָאִית

שׁוֹשַׁן פְּשׁוּטָה בַּד עֲרָדְלִיִּים לְרַגְלֶיהָ עַל מִפְתָּן

דְּרָכִים עָמְדָה וְתָהֲתָה בִּצְעִיפָהּ אֲשֶׁר אָבַד לָהּ

בְּמוֹלֶדֶת הַמֵּתִים וִילוֹן סָמִיךְ אָפֹר וְקַר שָׁפַל

כָּבֵד בְּחַלּוֹנָהּ וְעַל הַחוֹרֵשׁ וּשְׁלָגָיו שֶׁאָהֲבָה כָּל

כָּךְ לִבְחֹן בְּצַוָּארָהּ נָשַׁךְ הָרוּחַ דָּם נִגָּר אֶל בֵּין

שָׁדֶיהָ וְנִבְחַשׁ דְּמָעוֹת פֶּחָם מִן הַמֵּתִים שֶׁאָהֲבָה

וְשָׁכְחָה בִּזְהַב אֲגַם

* מרב קינן-עובדת סוציאלית. משוררת.