חנה ופנינה/ ילקוט שמעוני מדרש שמואל

"וְכִעֲסַתָּה צָּרָתָהּ גַּם כַּעַס" (שמואל-א א, ו) – מְכַעֶסֶת וְחוֹזֶרֶת וּמְכַעֶסֶת.

מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ?

לָקַחְתְּ לִבְנֵךְ גָּדוֹל סוּדָר וְלַשֵּׁנִי חָלוּק?

אָמַר רַ' נַחְמָן בַּר אַבָּא: הָיְתָה פְּנִנָּה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹמֶרֶת לְחַנָּה: אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְרַחֶצֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל בָּנַיִךְ, כְּדֵי שֶּיֵּלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר?

וּבְשֵׁש שָׁעוֹת הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ: חַנָּה, אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְקַבֶּלֶת בָּנַיִךְ שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר?

רַב תַּנְחוּם בַּר אַבָּא אָמַר: הָיוּ יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל וְהָיָה אֶלְקָנָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנָיו חֶלְקוֹ,

הָיְתָה פְּנִנָּה מִתְכַּוֶּנֶת לְהַכְעִיס אֶת חַנָּה וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְאֶלְקָנָה: תֵּן לְזֶה בְּנִי חֶלְקוֹ וּלְזֶה בְּנִי חֶלְקוֹ – וְלָזֶה לֹא נָתַתָּ חֶלְקוֹ;

לָמָּה?

"בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ" (שם) עַל הָאֱלֹהִים.

אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתְּ מַרְעֶמֶת אוֹתָהּ עָלַי –

חַיַּיִךְ, אֵין רְעָמִים שֶׁאֵין אַחֲרֵיהֶם מָטָר – וּמִיָּד אֲנִי פּוֹקְדָהּ.