והאהבה שישנה בי/ אורית שרת-פורטר
לפנות ערב
הגוף שלי ביקש ים.
נסעתי. חניתי. ירדתי.
כפות רגליי
נגעו בחול
והחושניות שבה לרגעים.
הגוף נזכר,
והרגיע שדבר לא נשכח.
לרגע הרגשתי
את הצורך. את החום.
האהבה שישנה בי.
עטופה. רדומה. מתרפאה.
C.
לפנות ערב
הגוף שלי ביקש ים.
נסעתי. חניתי. ירדתי.
כפות רגליי
נגעו בחול
והחושניות שבה לרגעים.
הגוף נזכר,
והרגיע שדבר לא נשכח.
לרגע הרגשתי
את הצורך. את החום.
האהבה שישנה בי.
עטופה. רדומה. מתרפאה.
C.