שיר:
נְתִיב הָאוֹר/נָעֳמִי תִּדְהָר


בְּעִקְּבוֹת נְתִיב הָאוֹר,
דֶּרֶךְ הַכְּבִישׁ וְהַמִּשְׁעוֹל
תִּרְאֶה אוֹתִי מִתְרַחֶקֶת
כַּמָּה מִלִּים אַתָּה מַכִּיר?
בּוֹא נִדְרֹךְ לְתוֹךְ
קֻפְסַת הָאוֹצָרוֹת
לְנַצֵּחַ.
סְפִינוֹת לִפְעָמִים מְצִלּוֹת.
נִצַּלְתִּי הִזְדַּמְּנוּת,
אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁהָאוֹר
לֹא יְכַבֶּה,
הַדֶּגֶם נִבְנָה
מִתּוֹךְ שִׁירַת הַגֵּאוּת.
אַתָּה נֶעֱנַשׁ עַל חֲטָאֶיךָ.
צָרִיךְ לִסְלֹחַ רַק פַּעַם אַחַת.
סְפִינַת מְשׁוֹטִים
וְשִׁירָה מְכֻבֶּדֶת
אַחֶרֶת,
מַזְכִּירָה סוֹפָה יְשֵׁנָה..
סוּפַת רְעָמִים וְעֵדֶר חַיּוֹת
הִיא כְּמוֹ הָאַהֲבָה
מַנְגִּינָה סוֹעֶרֶת
אֶרֶץ הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנָה.
אָז אַל תִּכְבֶּה
אֶת הָאוֹר...