הרחקת כליל חוכמה/ רבי אברהם אבן עזרא

הֲרָחַקְתָּ כְּלִיל חָכְמָה,

וְחֶבְרַתְךָ מְאֹד נַעֲמָה;

וְכֵן מַחֲלַת פְּרִידָתְךָ,

עֲלֵי כָל מַחֲלָה עָצְמָה;

וְשִׁמְשְׁךָ זָרְחָה לַכֹּל,

וְלִי בָאָה וְנֶעֱלָמָה;

וְאֵיךְ אֶשָּׂא נְדוֹד מִחוּץ

וּמִבַּיִת וְעַד כַּמָּה

אֲנִי כָלוּא בְּבֵית עַלְמָה,

אֲבָל לֹא אֵדַע עַל מָה;

יְרוּצוּן נַהֲרֵי עֵדֶן

לְפָנַי וַאֲנִי אֶצְמָא,

וְאֵין לִי רַק רְאוּת עֵינַי,

כְּמַבִּיט אֶל פְּנֵי חַמָּה;

וְאוּלָם נִחֲמַנִי שִׁיר

אֲרַגְתּוֹ מַעֲשֵׂה רִקְמָה,

וְהָאוֹתוֹת אֲשֶׁר דִּבֵּר,

כְּבָר בָּאוּ וְכֵן הֵמָּה,

חֲבוֹק וּנְשׁוֹק וְשׁוֹק עַל שׁוֹק.

וְאֶזְרוֹעַ עֲלֵי שִׁכְמָה;

אֲסוֹבֵב עַל מְקוֹם עָטִין,

כְּמוֹ נָזִיר סְחוֹר כַּרְמָא;

וְדַי שְׁתִּהְיֶה עִמִּי

מְטֹהָרָה וְלֹא גֻשְׁמָהּ,

וְאַשִּׂיג אֶל קְצַת תַּאֲוַת

לְבָבִי עַל יְדֵי מִרְמָה.

וְכָל זֶה יִהְיֶה שֹׁוֶה,

עֲדֵי כִּי תַאְדִּים שַׂלְמָה,

עֲדֵי אֶרְדֹּף וְאַשִּיגָה,

וְאַכֶּה עֲדֵי חָרְמָה,

וְאַשִּׂיאָהּ כְמוֹ נָחָשׁ,

וְהַנָּחָשׁ גְּדוֹל עָרְמָה,

וְאַשְׁלִים אֶת עֲבֹדָתִי,

וְאֵדַע כִּי כְבָר שָׁלְמָה

לְךָ שָׁלוֹם כְּחוֹל הַיָּם,

אֲבִי הַשִּׁיר, כְּלִיל חָכְמָה.