סיפור אהבה בארבעה פרקים/ יצחק גוילי

‏פגישה

יָשַׁבְנוּ נִרְגָּשִׁים זֶה מוּל זוֹ

מְחַיְּכִים וּמְבִינִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ

כִּי אִם נַגְדִּיר אֶת הָרֶגֶשׁ  בִּשְׁמוֹ,

יִתְרַחֵשׁ בֵּינֵינוּ דְּבַר מָה

עָלָיו נִצְטָרֵךְ לְכַפֵּר אוֹ לִסְלֹחַ,

וּלְצַעַר נוֹסָף לֹא הָיָה בָּנוּ כֹּחַ,

וְכָךְ אַף שֶׁהִתְחַבְּרוּ הַנְּפָשׁוֹת

הַמִּלִּים תַּחַת לְשׁוֹנֵינוּ נוֹתְרוּ זְהִירוֹת,

גּוּפֵינוּ הִקְפִּיד עַל גְּבוּל שֶׁאֵין לַחֲצוֹת,

הַמַּחֲשָׁבוֹת נָדְדוּ רָחוֹק

הַיָּדַיִם נוֹתְרוּ נָקִיּוֹת.

פריחה 

שָׁמַיִם כְּחֻלִּים וְשֶׁמֶשׁ רַכָּה,

שְׁנֵינוּ בְּבֵית קָפֶה מְהֻדָּר

הַמַּשְׁקִיף אֶל אֲגַם קוֹמוֹ שֶׁבְּאִיטַלְיָה,

מַבִּיטִים אֶל מְלוֹנוֹת הַפְּאֵר  

הַפְּרוּשִׂים לָהֶם מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק,

וְאַתְּ מְחַיֶּכֶת אֵלַי

מִתַּחַת לְמִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעֲנָקִיּים

שֶׁקָּנִיתִי לָךְ הַבֹּקֶר,

חִיּוּךְ הַצּוֹפֵן בְּתוֹכוֹ סוֹד.

הִנֵּה שׁוּב

בַּמַּאי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי

עוֹשָׂה עֲבוֹדָה מְצֻיֶּנֶת כְּשֶׁמְּדֻבָּר בָּךְ.

קמילה 

כְּשֶׁחָזַרְתְּ אֵלַי,

לְאַחַר זְמַן,

לֹא הָיִיתִי הָאִישׁ שֶׁעָזַבְתְּ,

ואת רָצִית אֲבָל לֹא נָגַעְתְּ,

וְאוּלַי כָּכָה בְּשֶׁקֶט

וּבְלִי חָרוֹן,

הָאַהֲבָה נוֹפַחַת,

לְאַט,

אֶת נִשְׁמָתָהּ,

הוֹפֶכֶת מִתִּקְוָה לְחֵטְא,

בָּהִיר כְּמוֹ הַיּוֹם

כְּמוֹ הָאֱמֶת.

פרידה

כַּמָּה דַּפֵּי חֶשְׁבּוֹן מֵהַמְּגֵרָה

שְׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה סִפְרֵי שִׁירָה,

הֲמוֹן כֵּלִים שְׁבִירִים וְעֶלְבּוֹן

הַכֹּל עָטוּף יָפֶה בִּנְיָר עִתּוֹן,

אֲנִי מוֹצִיא וּמְסַדֵּר בְּאַרְגָּזִים

מִתּוֹךְ שֻׁלְחַן שִׁדָּה וּמַדָּפִים,

מְפַנֶּה אוֹתָךְ לֹא מַהֵר

בִּזְהִירוּת רַבָּה

מֵהַלֵּב שֶׁלִּי