שיר:
בטרם/ ברכה רוזנפלד

אֵיךְ גּוּפִי עוֹד זוֹכֵר אֶת הַחֹשֶׁךְ הֶעָמוּם

אֶת הַשֶּׁקֶט הַמְּקֻטָּע

בְּמַיִם שֶׁעָטְפוּ לְמַיִם

וְהַנֹּעַם פִּעְפֵּעַ אֶל שָׁרְשֵׁי הָעֶרְגָּה הַשְּׁקוּפָה

אֵיךְ גּוּפִי עוֹד זוֹכֵר אֶת הַהֵד הֶחָלוּל

בֵּין פְּעִימָה לִפְעִימָה בָּאֵינְזְמַן הַמֻּפְלָא

אֵיךְ הָיִיתִי טְעוּנָה

טָבַלתִּי בְּמֵי הָאֹשֶׁר

שָׂם נוֹלְדּוּ עֵינֵי הָאוֹר וְנוֹלְדָּה הָאַהֲבָה,

בַּאֲגַם הַגּוֹמֵעַ מַים הַזּוֹרְחִים בִּצְּבָעִים

שֶׁל הַחֲשֵׁכָה

אֵיךְ גּוּפִי עוֹד זוֹכֵר

אֶת הַפִּרְפּוּר וְהָרִפְרוּף וְהָרִשְׁרוּשׁ וְהַטִּלְטוּל

אֶת הַשִּׁכְשׁוּךְ וְהַשִּׁקְשׁוּק וְהָרְעָדָה

אֶת הֶחָסוּת הַפַּרְפָּרִית, אֶת חֶדְוַת הַקִּיּוּם הַנָּקִי

בְּאַגַּן הִקָּווּת הַגַּעְגּוּעִים

אֵיךְ בְּטֶרֶם תֻּרְגַּם לְדִבּוּר נוֹצַק הַסִּפּוּר

אֵיךְ הַזִּכָּרוֹן חָרוּט בַּגּוּף

כְּמוֹ חַי