סיפור תלמודי:

טרם היצירה/ מדרש תנחומא פרשת פקודי

קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עָלָיו מָה יְהֵא בְּסוֹפוֹ,

אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, אִם חַלָּשׁ אִם גִּבּוֹר, אִם עָנִי אִם עָשִׁיר, אִם קָצָר אִם אָרֹךְ,

אִם מְכֹעָר אִם נָאֶה, אִם עָבֶה אִם דַּק, אִם בָּזוּי אִם גַּס, וְכֵן גּוֹזֵר עַל כָּל קוֹרוֹתָיו,

אֲבָל אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע – לֹא,

אֶלָּא הַדָּבָר הַהוּא נוֹתְנוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם בִּלְבַד.

מִיָּד רוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת וְאוֹמֵר לו:

הָבֵא לִי רוּחַ פְּלוֹנִית, שֶׁהִיא בְּגַן עֵדֶן, שֶׁשְּׁמָהּ פְּלוֹנִי וְתָאֳרָהּ כָּךְ וְכָךְ.

מִיָּד הוֹלֵךְ הַמַּלְאָךְ וּמֵבִיא אֶת הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וּכְשֶׁהִיא בָּאָה מִיָּד כּוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרוּחַ: הִכָּנְסִי בְּטִפָּה זוֹ שֶׁבְּיַד פְּלוֹנִי.

פָּתַח הָרוּחַ פִּיו וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּי לִי הָעוֹלָם שֶׁהָיִיתִי דָּר בּוֹ מִיּוֹם שֶׁבְּרָאתַנִי,

לָמָּה רְצוֹנְךָ לְהַכְנִיסֵנִי בְּטִפָּה סְרוּחָה זוֹ?

אֲנִי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וַאֲנִי גְּזוּרָה מִגִּזְרַת כְּבוֹדְךָ.

מִיָּד אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּשָׁמָה: עוֹלָם שֶׁאֲנִי מַכְנִיסֵךְ בּוֹ יָפֶה יְהֵא לָךְ מִמָּה שֶׁהָיִית דָּרָה בּוֹ,

וּבְשָׁעָה שֶׁיְּצַרְתִּיךְ לֹא יְצַרְתִּיךְ אֶלָּא לְטִפָּה זוֹ.

מִיָּד מַכְנִיסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁם בְּעַל כָּרְחוֹ,

וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ,

וּמְזַמְּנִין לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים וְשׁוֹמְרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשָּׁם וְשֶׁלֹּא יִפֹּל,

וְשָׂם נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ, וּמַבִּיט וְרוֹאֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

נוֹטְלוֹ הַמַּלְאָךְ מִשָּׁם וּמוֹלִיכוֹ לְגַן עֵדֶן

וּמַרְאֶה לוֹ הַצַדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּכָבוֹד וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם,

וְאוֹמֵר הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע לְךָ, מִי הֵם אֵלּוּ?

אָמַר לוֹ הָרוּחַ: לֹא אֲדוֹנִי.

חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, נוֹצְרוּ בַּתְּחִלָּה כְּמוֹתְךָ בְּתוֹךְ מְעֵי אִמָּם,

וְיָצְאוּ לָעוֹלָם, וְשָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, לְפִיכָךְ זָכוּ וְנִזְדַּמְּנוּ לְטוֹבָה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה;

דַּע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם,

וְאִם תִּזְכֶּה וְתִשְׁמֹר הַתּוֹרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תִּזְכֶּה לְכָךְ וְלִישִׁיבָה שֶׁל אֵלּוּ,

וְאִם לָאו – דַּע וּרְאֵה שֶׁתִּזְכֶּה לְמָקוֹם אַחֵר.

לְעֶרֶב מוֹלִיכוֹ לְגֵיהִנֹּם וּמַרְאֶה לוֹ שָׁם אֶת הָרְשָׁעִים,

שֶׁמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מַכִּים אוֹתָם בְּמַקְּלוֹת שֶׁל אֵשׁ

וְקוֹרְאִים: וַי וַי! וְאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם.

וְאוֹמֵר לו עוֹד אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע מִי הֵם אֵלּוּ?

וְאוֹמֵר: לֹא אֲדוֹנִי.

וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: אֵלּוּ הַנִּשְׂרָפִין נוֹצְרוּ כְּמוֹתְךָ וְיָצְאוּ לָעוֹלָם

וְלֹא שָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְחֻקּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ בָּאוּ לְחֶרְפָּה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה,

וְאַתָּה דַּע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת לָעוֹלָם, וֶהֱוֵי צַדִּיק וְאַל תְּהֵא רָשָׁע וְתִזְכֶּה וְתִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא.

וּמְטַיֵּל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב

וּמַרְאֶה לוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לָמוּת בּוֹ וּמָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לְהִקָּבֵר בּוֹ,

וְאַחַר כָּךְ מוֹלִיכוֹ וּמְטַיְּלוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם, וּמַרְאֶה לוֹ אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הָרְשָׁעִים וּמַרְאֶה לוֹ הַכֹּל.

בָּעֶרֶב מַחֲזִירוֹ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ שָׁם בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם.

וְהַוָּלָד מֻנָּח בִּמְעֵי אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים:

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים הַוָּלָד דָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן,

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁנִיִּים דָּר בַּמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי

וְהָאַחֲרוֹנִים דָּר בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן,

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם הוּא מִתְגּוֹלֵל וְיוֹרֵד בְּרֶגַע אֶחָד

מִן הָעֶלְיוֹן לָאֶמְצָעִי וּמִן הָאֶמְצָעִי לָאַחֲרוֹן;

וּמִכָּל מָה שֶׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה בָּרִאשׁוֹנָה

הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי.

לְסוֹף מַגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם.

מִיָּד בָּא אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ:

הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם,

וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: לָמָּה אַתָּה רוֹצֵה לְהוֹצִיאֵנִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם?

אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ:

בְּנִי,

תֵּדַע שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,

וְעַכְשָׁו דַּע,

שֶׁעַל כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ

וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת

וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן

לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁמַּכֵּהוּ

וּמְכַבֶּה לוֹ אֶת הַנֵּר שֶׁהוּא דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ

וּמוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם בְּעַל כָּרְחוֹ.

מִיָּד שׁוֹכֵחַ הַתִּינוֹק כָּל מָה שֶׁרָאָה בִּיצִיאָתוֹ וְכָל מָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ.

וְלָמָּה הַתִּינוֹק בּוֹכֶה בִּיצִיאָתוֹ?

עַל הָעוֹלָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ.

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ, בָּא לוֹ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: תַּכִּירֵנִי?

אוֹמֵר לוֹ: הֵן, וְאוֹמֵר לוֹ: לָמָּה בָּאתָ לִי הַיּוֹם מִכָּל שְׁאַר הַיָּמִים?

אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: כְּדֵי לְהוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנְּךָ לְהִפָּטֵר.

מִיָּד מַתְחִיל בּוֹכֶה וּמַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,

וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מַכִּירִין וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ חוּץ מִן הַתַּרְנְגוֹל בִּלְבַד.

וְאוֹמֵר לַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְּבָר הוֹצֵאתַנִי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וְהִכְנַסְתַּנִי בְּזֶה הָעוֹלָם.

וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ,

שֶׁעַל כָּרְחֲךָ נוֹצַרְתָּ,

וְעַל כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ,

וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי,

וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.