על הסרט אלוהי הפסנתר / עמיקם יסעור
בימוי: איתי טל 80 דקות
ראית י לאחרונה בהוט וי. או. די. סרט ישראלי שעורר בי עניין. במרכזו עומדת אם אמביציויזית אשרר לא הגשימה את ציפיותיו של האב להפוך למוזיקאית ולכן היא דוחפת את בנה להיות פסנתרן כבר בהיותו ילד
האמביציוזיות של האם עומדת במרכז הסרט. הנושא הזכיר לי את סרטו של ויטוריו דה סיקה "בליסימה", בכיכובה של אנה מניאני הנהדרת .במרכזו אם הדוחפת את בתה להיות זמרת.
יש בסרט זה יסוד קאמרי בולט. הוא מתמקד במידה רבה ביחסים בתוך המשפחה.
היחס בין האם לבין האב. הדרבון המתמיד של הבן וצילו של אביה ורצונה להצליח דרך הבן. נעמה פרייס מיטיבה לשחק את האם האמביציוזית. היא אינה נרתעת גם ממהלכים קיצוניים כדי לקדם את הבן. ההתמקדות הזאת בהצלחתו האפשרית מכתיבה את אורח חייה ואת סדר העדיפות שלה.
ההתמודדות העיקרית של האם מתחילה מאז הולדתו של הילד. חירשותו הזמנית גורמת לה דאגה. כך לא יוכל להיות מוזיקאי. אני נזכר כרגע בבטהובן שהתחרש רק בגיל מבוגר. הילד מחלים מן החירשות הזאת וכך הופכים חייו וחיי האם להתמודדות מתמדת .
המתח לקראת הופעתו למבחן נגינה. המתח לקראת התקבלותו האפשרית לכיתה של מצטיינים במוזיקה. היותו של אביה חבר וועדת השיפוט שתקבע את אפשרות קידומו של הילד מוסיפה מתח לעלילה. זוהי ההתמודדות הנסתרת שמתחת לפני השטח.
עיקר עלית הסרט מתמקדת בתקופה קצרה בה הילד הוא בן 12. האם התובענית גם יוצרת קשר עם מלחין ישראלי מוכר כדי לקדם את מעמדו של בנה. היא גם אינה מהססת לקלקל לו חוויה חברתית מתוך ההתמקדות הזאת בהצלחה במבחן המוזיקלי ההתמודדות מתבטאת אצלה הן בתובענות והן בציפיות הגבוהות. וכמובן שהמצב משפיע גם על יחסיים במשפחה.
מעניינת גם סצנת ההתפכחות של האם בסוף הסרט כאשר היא צופה באחרים והצופה משער כי דברים רבים פתאום התבררו לה.
בסרט רגיש זה משתתפים גם. שחקנים כמו אלי גורנשטיין, ליאורה ריבלין ועמי ויינברג בתפקידים קטנים.
