ההצגה החולה המדומה בתאטרון בית צבי/ בתיה בר לב
קלאסיקות של תאטרון הן תמיד ולרוב לחם חוק בבתי ספר למשחק.
הסיבה ברורה: המחזות הללו מלטשות ומשדרגות יכולות בימוי ומשחק לכדי מימוש ראוי וטוב, ודרכם יכולים המשתתפות והמשתתפים לבחון כמובן בצורה מקצועית את יכולות המשחק שלהם.
מולייר ומחזותיו הם כר די נוח לניסוי המעניין הזה.
הוא קולע לאנושיות, יש בו שילוב של הברקות גאוניות ופשטות.
הוא נמצא בקונזצוס של "הטעם של כולם וכולן".
לכן זוכה גם לפופלריות.
מחזהו האחרון של מולייר (1673) החולה המדומה בבימויו של מיטקו בוזקוב ובהשתתפותם של תלמידי מחזור נ"ט הועלה מספר פעמים בחודש שעבר בבית צבי, בית הספר לאומנויות הבמה.
המחזה, החולה המדומה הוא סאטירה שבה המציאות והבידיון מתערבבים לחגיגה תיאטרלית ורלבנטית.
למרות הקלילות והתיאטרליות המאפיינות את מחזותיו של מולייר יש במחזה דקויות קטנות ורבדים עמוקים הסמויים מן העין של חולשות בני אנוש.
הגיבור המרכזי, ארגאן, שבוי בדימוי העצמי שלו כשעד הסוף לא ברור האם הוא נלעג וראוי לצחוק וגיחוך בלבד או שמא הוא אומלל וראוי לאמפתיה ואולי אף חמלה.
ארגאן הוא היפוכונדר עשיר, קמצן ונרגן שמחלותיו הן תכלית חייו. הוא מתכוון להשיא את בתו אנגליק (עדי נירמן) לבנו של רופא בעל שם תומאס דיאפוארוס (אורי קורנגרין) כדי לשריין לעצמו רופא משפחתי וכדי שביתו תירש את הונו.
אנגליק מתאהבת בקליאנט (אופק זרקו) ובעזרת המשרתת טואנט ודודה בראלד (מאור עומר)
נרקמת מזימה לשנות את התוכנית.
כל התעלולים שזוממים ומבצעים בני הבית מהווים עלילה הרפתקנית - קרקסית, מגולמת באופן הומוריסטי משעשע על ידי השחקנים, שמצחיקה את הקהל למראה חולשות בני האנוש, עליהן צוחק מולייר.
ינון בן שושן גילם בהצלחה את ארגאן ואופיר שטיין לא נפלה ממנו במשחקה המשובח כטואנט המשרתת.
הצגה מומלצת.
מאת מולייר
תרגום אלי ביז'אווי
בימוי מיטקו בוזקוב
תפאורה סשה ליסאנסקי
תלבושות לנה רומננקו
תאורה אורי מורג
עריכה מוזיקלית מיטקו בוזקוב
הדרכת טקסט אסנת זיביל
הדרכת תנועה תומר יפרח
בהשתתפות
ארגן ינון בן שושן / אסף לוי
בלין עמית סיב
אנז'ליק עדי נירמן / אפרת רז
בראלד מאור עמר
קלאנט אופק זרקו
מסייה דיאפוארוס מיכאל עג'מי
תומאס דיאפוארוס אורי קורנגרין
נוטריון, רופא, רוקח גל דרורי / קורל חזן
טואנט ענבר הנדל / אופיר שטיין בר זכאי
