יָשַׁבְתִּי עַל סַפְסָל בְּפַאֲתֵי גִּנַּת דּוּבְּנוֹב

וָחֲצִי עוּגָתִי בְּיָדִי.

פִּתְאוֹם צָצָה מִשּׁוּם מָקוֹם שִׁירָה

עִם יְלָדֶיהָ וַאֲחוֹתִי.

קַסְפֵּר כַּלְבִי רָבַץ עַל הַדֶּשֶׁא

וְקָם מֵרִבְצוֹ בְּזִנּוּק,

וְעָמְרִי אָמַר שֶׁהוּא מֵת עַל אוֹפֶּרָה

וְכָךְ גַּם אֲחוֹתִי.

מִיקָה לֹא אָמְרָה כְּלוּם,

הִיא רַק לִטְּפָה אֶת כַּלְבִּי.

מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁהִיא רַק בַּת תֵּשַׁע

וַאֲחוֹתָהּ לֹא הָיְתָה לְיָדִי.

קַסְפֵּר כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת,

לִקֵּק אֶת הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת.

אֲחוֹתִי אַף לֹא זָרְקָה לוֹ מַבָּט

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל עֶצֶם.

עָמְרִי עוֹד קִשְׁקֵשׁ וּמִיקָה הִסְמִיקָה,

וְרַק אֲחוֹתִי עוֹד שָׁתְקָה,

וְקַסְפֵּר בָּלַע אֶת חֲצִי עוּגָתִי

כְּשֶׁשָּׁכַחְתִּי שֶׁהִיא בְּיָדִי.