ערב השקת ספריהן של המשוררות חיותה עז גד ודינה קינן בסלון דיזנגוף סנטר/ אהובה נהרי
ב.8.21 24 התכנסו קרוביהן וחבריהן של 2 חברות משכבר הימים להשקת ספר השירה " לא קול משמים " של חיותה עז גד וספר השירים " כלניות " של דינה קינן. המפגש המרגש התקיים ב "הסלון " שבדיזנגוף סנטר בתל אביב. מקום מפגש חברתי וייחודי נעים ומכבדץ
ייחודו של הערב התבטא במספר עובדות : ניתנה בו הזדמנות להשמיע קול בפורום רחב, התגלו בו נדיבות לב, חברויות עמוקות , יכולת עשייה ויצירה בגילאים מתקדמים, אמונה ברוח, פירגון ועוד. חשמל זרם באוויר, גם בי, אהובה נהרי, מורה בפנסיה, מנחת הערב, כי זו הייתה לי הפעם הראשונה בהנחיה מסוג זה. היבט נוסף להצלחת הערב היה התכנון והתוכן. התכנון היה מעולה, הכול סדור על אופניו והתוכן מגוון, פרט להצגת הספרים, הקראת השירים נשמע גם קולם של: ראובן שבת המוציא לאור של הוצאת " מיטב ארגמן " שהתגלה גם כמשורר ועורך ספרים ושהסביר בצורה יוצאת מהכלל את ייחודיות שיריה של חיותה. השני, הזמר המלחין והנגן המוערך שמואל זהבי, שהיה חבר בלהקת פיקוד הצפון והתעוור. הוא הנעים את הערב בשיר של חיותה ובקולו המרגש להדהים. אף טלי וייס עורכת ספרים במקצועה, תיארה את מבנה השירים ותוכנם ב"קול משמים" בצורה מפורטת ומרגשת. נאוה, חברתה של דינה תיארה בעמקות את המאפיינים של כתיבתה של דינה והנכדה הקטנה קמה ממקומה לספר על סבתה דינה המשוררת. ולסיום היה השיר המרגש " יה רוחי " אותו הציגה חיותה בקול ותנועה, כשמטפחת שחורה על ראשה, פריט קטן שעורר מיד השתאות וחיבור – צליל , אומר ותנועה .
קוים משותפים קיימים בין שתי משוררות אלה ויחד עם זאת קוים ייחודיים לכל אחת מהן, השתיים הגיעו לארץ בעליית הנוער, השתיים התחילו בפרסום שיריהן בגיל מתקדם ומספרות על תחושותיהן ורגשותיהן מילדות ועד בכלל המתעוררים חדשות לבקרים בקשרים עם בני משפחה, בני זוג ,חברים וגם מתוך מבט רחב יותר על חברה וטבע.
לצד הקווים המשותפים בין השתיים ניתן לראות גם קווים ייחודיים לכל אחת מהן. חיותה היא ילידת גרמניה, ניצולת שואה, שעשתה דרכה לארץ ישראל ללא משפחה לצידה, היא חיה בקיבוץ ניר דוד וזכתה באליפות הארץ בשחייה, הייתה מורה לריקוד ואף רקדנית ואומנית. דינה לעומתה חיה במשפחת עולים, שגרה במעברה בירושלים. בגלל מצב כלכלי קשה במשפחה נאלצה לעזוב את ספסל הלימודים ולעבוד לפרנסת המשפחה. כישרונותיה לא באו לידי ביטוי בצעירותה כי לא ניתנה לה הזדמנות והנה מתוך מפגש בלתי מכוון, בארון ספרים לא שלה, נחשפה דינה לספרי שירה של לאה גולדברג, רחל המשוררת ועוד והכישרון פרץ החוצה.
במפגשי כתיבה יוצרת עשתה את הבלתי יאומן והחלה למלא מחברות בשיריה. התוצאה: 5 ספרי שירה קסומים. חיותה אף היא הוציאה 4 ספרי שירה והחמישי בדרך. בערב זה הוצגו שירים מספרי השירה החדשים של השתיים. חיותה הקריאה את השיר "מנגינה אחרת" ובו היא מתארת דרך מומלצת מבחינתה איך ניתן להתגבר על קשיים ולהתחיל מחדש. השיר מופנה ספק אל עצמה, ספק אל אחותה בטרם מצאה מנוחה לנפשה, ספק לכל אחת ואחת אחרת במצוקה ואולי לכולן גם יחד והיא כותבת :" את יכולה לבנות עצמך מחדש, לשיר מנגינה אחרת , לשיר שיר שאת אוהבת, רק תזוזה קטנה מההרגל , אני אומרת לך , זה קל...." ודינה קינן , בשיר "ימי הקורונה" מסתירה פחד גדול מפני הנגיף שריתק אותה אל הבית, שהרעיד את גופה והטריד את מנוחתה ובא לידי ביטוי לא בתיאור רגשותיה שלה אלא בתיאור עמוק של בן הזוג שהיה לצידה, שתמך בה, שהבין לליבה. עוצמת ההערכה להתנהגותו והשינוי ברגשותיה בעקבות יחסו זה הם הם התודה המופגנת כלפיו וכך כתבה : " בימי קורונה מגלה אותך, עיניך החומות עוקבות אחרי בדאגה וסקרנות, שפתיך לוחשות לשלומי, ידיך האיתנות מניחות על השולחן נרות, פרחים ומטעמי מלכים המשכיחים ממני את ימי הנגיף".
