מאמר:
אַדְווֹת הָרֹגַע וְקִסְמֵי הַהַחְלָמָה/ אריה רגב  

על הספר "שִׁירִיפּוּי, כּוֹחָהּ הַמְּרַפֵּא שֶׁל הַשִּׁירָה"

קורא וקוראת יקרים, זו כתבה שניה באתר זה, אודות הספר החדש ופורץ הדרך: "שיריפוי, כוחה המרפא של השירה",  הנכתבת בעקבות מפגש ההשקה של הספר שהתקיים סינמטק בת"א במוצאי השבת האחרונה.

הכתבה הראשונה של המשוררת שוש וויג, התמקדה בעיקר בתיאור האירוע בו גדש קהל נרגש את האולם בציפייה  להיחשף למכמני שיטת ההחלמה באמצעות שיריי ריפוי.

בכתבה זו נרחיב אודות המקורות והתשתית אשר שמשו את המשוררת והמנטורית ציפי שחרור  לכתוב את הספר, בתוכנו בפרקיו ובשיטת הריפוי .

המעיין ממנו נבעו שירי הריפוי 

ראשית יצוין  כי מחברת הספר- המשוררת ציפי שחרור, שלבה כלי אומנותי עתיק יומין – השירה, שימיה כימי התרבות האנושית, עם כלי עתיק יומין אף הוא – המדיטציה, שבה לפרק זמן קצר אנו עוצמים עיניים, נושמים נשימות רגועות, ומאזינים לתפילה החרישית של פעימות הלב. זאת בשילוב אחד משירי הריפוי שבספר , ובהיקסמות מציטוט רווי חוכמת דורות של גדולי ההוגים בפתחו של כול שיר,  כך בדרך חדשנית ופורצת דרך משלבת המחברת את כול אלה לשלמות של החלמה והרגעת הנפש ההומה.

קהל המשתתפים באירוע ההשקה, נחשף והטמיע את המשמעות של שיריפוי -כוחה המרפא של השירה,  כספר של תרפיה  ומדיטציה,  האזין  לקריאת מבחר שירי ריפוי וצפה בסרט המרגש "להירפא" ( Heal ) . המחברת מסרה למשתתפים כי לאחר סיום כתיבת  הספר  הבינה כי לסרט הייתה השפעה משמעותית על עיצוב הגישה ועל  תכני הספר . סרט מהפנט זה ממחיש את היכולת שלנו לשנות או להמתיק  גזרות הרות גורל באמצעות ריכוך הרגשות  ובסיוע אֱמוּנוֹת שלנו.  

במהלך הסרט "להירפא" במפגשים  עם אנשים מעוררי השראה ומטפלים מתחומים שונים, חוקרת הבימאית והשחקנית  קלי נונן את כוחה של הנפש לריפוי עצמי  ובאמצעות עובדות המבוססות  על מחקרים מדעיים, מוכיחה  כיצד ניתן להשיג יותר שליטה על הבריאות הגופנית  והנפשית.

בעקבות כך הספר  "שיריפוי- כוחה המרפא של השירה" ,הינו ספר פורץ דרך  בתחום המדיטציה הפואטית, חידוש שנולד ממיזוג הרמוני בין שירה, פסיכולוגיה, רוחניות ומנטורינג.

ראשית ואחרית דבר בספר

הספר הוא טנא שופע הגדוש מן המיטב של 151 שירי ריפוי שנעטפו בשני פרקים המספקים את הרקע הרעיוני: הראשון הוא  מבוא אודות "סוד הריפוי" ופרק סיום מרחיב על "כוחה המרפא של המילה".

 פרקים אלה, של ראשית ואחרית דבר, הם בבחינת מורה נבוכים לכל המבקש להיכנס בסוד כוחה המרפא של השירה, , להתעלות רוחנית ולבצע מדיטציה פואטית, ועל כן כל שיריפוי נחתם בנשימות מדיטטביות

המדיטציה

 בתחילת האירוע טרם העמקה בשירי ריפוי, הובילה המשוררת את קהל המשתתפים אל קונכיית הרוגע של   מדיטצית  נשימות קצרה, טרם טבילה במעיין  השירים הקסומים  - המרפאים.

היא בקשה מהקהל: "נרפה את גופינו  לישיבה נינוחה, ובנשימה שקטה נעמיק את השלווה עד לפראנה הוא כוח החיים והישארו בעיניים עצומות להאזין לשיריפוי  

 שיטות מדיטציה  רבות משפיעות על נפשנו  וגופינו כל אחת בדרכה  שלה ומחברות  את כל הטוב שגופינו מייצר והחושים כדי  להפחית  צורות חשיבה  מעוררות חרדה ומתח.

פרחים לאלוהים

הספר מחולק לשבעה שערים,  אחד מהשבעה הוא  פרחים לאלוהים בו מוצגת אלוהות רחבה ומאפשרת ,כי האלוהים  בדומה לתפיסה החסידית , נמצא בכל מקום , בכל ברואיו וההכרה בצלם אל  כלשהו, דינה כהחלמה והכרה   שאנו חלקיק מהאלוהות .

 את שירי הריפוי הנושמים והמנשימים ,חילצה  מתוכה  המשוררת, במטרה להמחיש כוחה של שירה  לנצח כאב, למגר צער, להשתיק המולת לב, להכיל את הזולת, להתנגן ולהרקיד את רגלנו ומותנינו עד למרפס בקדמת  ראשינו שנרטוט ונתמוסס כמו במדיטציה של הויפסנה. לשם כך  נעזרתי בשירה,  בת קול שזכיתי בה כבר בילדותי .

איחוי הלב השבור

לפני כשלוש שנים פרסמתי  מאמר  בשם  "כוחה המרפא של הכתיבה -העצמה והתמרה מכוח המילה". מאמר שהשפיע  על כותבים בראשית דרכם, והוא מופיע  שוב כאפילוג בשירפוי, המסתיים  בציטוט מתוך מאמר שפורסם במגזין  מדעי באנגליה:

מה שהוביל את היפנים לפתרון זה ,היא השקפה פילוסופית ואסתטית  שמאמצת שינוי שחל בכל דבר, ומעריכה את היופי בחוסר השלמות.

כאומרים– אנחנו כאן להעיד שהכלי שרד למרות הנזק.

העזה

שירי הריפוי   מבקשים  שנעז . נחוש  את כאב האמת  ויחד עם זאת  מפתח  למנעולי השמחה  מעירת חיים.  כמו בתרגול  מול פחד וכמו שיח ישיר עם הכעס והצער, ומנגד התערבלות וסחף בתוך  שמחה.

 חמלה

אף החמלה נזקקת לתרגול ואימון. חמלה- היא פריחתה העילאית של האהבה  כך כתב אושו. אבל מופת  לחיקוי ולימוד החמלה  היא אמה- האם המחבקת.

"מדע החמלה", סרטו הדוקומנטרי של הבמאי ההודי  שקאר קאפור אודות האם המחבקת המעניקה חמלה וריפוי מזרועותיה המחבקות, חום גופה  ולחישותיה. חוקר הבמאי באמצעותה את מקור החמלה והיצירתיות האנושית . סרט שהותיר בי את חותמו ("חֶמְלַת הַלֵּב אוֹסֶפֶת אוֹתָךְ בִּנְדִיבוֹת",  מתוך 'הדרך אל החמלה'  עמ' 45)

אהבה

 את השער השלישי בספר כיניתי  בשם הניגודי  פצעי אהבה מרפאים אהבה ,  בו האהבה מתגלמת   כתרופה אך גם כרעל, על כן לפצעיה יש יכולת לרפאה. ( "דְּעִי, אֵין סוֹד בָּאַהֲבָה וְלֹא מְזִמָּה, אֵין שַׁעַר נָעוּל וְלֹא גָּדֵר גְּבוֹהָה"  מתוך 'אם איש לא אוהבך, בואי אלי' עמ' 100)

הילד - אבי האיש

הילדה – אם האישה

ביציאתנו למסע  הריפוי  אנו פוגשים בדרכינו אנשים רבים ,אך המפגש המשמעותי הוא המפגש עם  הילד הפנימי, דרך השער החמישי בספר - לשוב להתרגש.  נחמת הילד. הילד הוא אבי האיש כתב המשורר ווילאם וודסוורד,  וכיון ששירי הריפוי נעים כל הזמן בתוך נפש נשמה תודעה,  כל הדרכים  אל הילד הפנימי,  שהוא אבי הילד  שהיינו, נפתחות  ("הִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם בְּאוֹתָן עֵינֵי יֶלֶד אִתָּן נוֹלַדְתָּ, שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲבִי הָאִישׁ הַצּוֹמֵחַ מִמְּךָ, נוֹשֵׂא זֶרַע אַהֲבָה", מתוך 'נחמת הילד' עמ' 152).   ובאותו שער, השיר 'היי בזקנתך אותה הילדה' עמ' 151, המשוררת  מציעה   לקוראת להתחבר לילדה שבה  שלב אחר שלב   ( " סַלְקִי אֲבֵלוּת, הַכְשִׁירִי אֶת הָאֲדָמָה, מוֹסְסִי רְגָבִים...הֲיִי רֶחֶם לַתִּינוֹקֶת שֶׁהָיִית לְפָנִים...הֲיִי נֹעַם אֱלֹוהִי. וְהִתְבּוֹנְנִי בַּפַּחַד, חוֹלֵף הוּא וְנִדָּף").

התעוררות והתרוממות

 הם   השערים   החותמים את הספר, ובהם נבנית התשתית להגבהת הנפש אל  הרוחני,  להתעוררות והתנערות מהבלי החומר. ההנחיה היא לא רק הצעה אלא טכניקה להשתחרר מקשיים, ולטפס במדרגות הנירוונה ( "...לִשְׁטֹף מֵעָלַיִךְ קַרְמַת עָבָר סוֹרֶרֶת, לְטַפֵּס שׁוּב בְּעִנּוּג אַל-חוּשִׁי בְּמַדְרֵגוֹת הַנִּירְוָונָה...", מתוך  'מדרגות הנירוונה'  עמ' 183).