סיפור תלמודי:
לתפוס את אשמדי/ תלמוד בבלי מסכת גיטין

"עָשִׂיתִי לִי ... שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת" (קהלת ב, ח).

לָמָּה הֵן לוֹ לִשְׁלֹמֹה?

נֶאֱמַר: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה" (מלכים-א ו, ז) –

אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה?

אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ שָׁמִיר שֶׁהֵבִיא מֹשֶה לְאַבְנֵי אֵפוֹד.

אָמַר לָהֶם: הֵיכָן הוּא?

אָמְרוּ לוֹ: הָבֵא שֵׁדָה וְשֵׁדוֹת וְכָבְשֵׁם זֶה בָּזֶה – אֶפְשָׁר שֶׁהֵם יוֹדְעִים וִיגַלּוּ לְךָ.

הֵבִיא שֵׁדָה וְשֵׁדוֹת וּכְבָשָׁם זֶה בָּזֶה.

אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, אֶפְשָׁר שֶׁאַשְׁמְדַי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים יוֹדֵעַ.

אָמַר לָהֶם: וְהֵיכָן הוּא?

אָמְרוּ לוֹ: בְּהַר פְּלוֹנִי הוּא,

וְשָׁם חָפַר לוֹ בּוֹר וּמִלְּאוֹ מַיִם

וְכִסָּהוּ בְּאֶבֶן וַחֲתָמוֹ בְּחוֹתָמוֹ.

בְּכָל יוֹם הוּא עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְלוֹמֵד בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה,

יוֹרֵד לָאָרֶץ וְלוֹמֵד בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה,

וּבָא אַחַר כָּךְ וּבוֹדֵק אֶת חוֹתָמוֹ,

מְגַלֶּה אֶת הַבּוֹר וְשׁוֹתֶה,

חוֹזֵר וּמְכַסֵּהוּ וחוֹתְמוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.

שָׁלַח אֶצְלוֹ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע

וְנָתַן לוֹ שַׁלְשֶׁלֶת

וְטַבַּעַת שֶׁשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק עֲלֵיהֶן,

וְגִבְבֵי צֶמֶר

וְנוֹדוֹת יַיִן.

הָלַךְ בְּנָיָהוּ וְחָפַר בּוֹר לְמַטָּה מִבּוֹרוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַי

וְשָׁפָה לְתוֹכוֹ אֶת כָּל הַמַּיִם

וְסָתַם בְּגִבְבֵי צֶמֶר.

אַחַר כָּךְ חָפַר בּוֹר לְמַעְלָה

וְעֵרָה דֶּרֶךְ שָׁם לְבוֹר אַשְׁמְדַי אֶת יֵינוֹ,

סָתַם אֶת הַבּוֹרות בֶּעָפָר

וְעָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הָאִילָן.

כְּשֶׁבָּא אַשְׁמְדַי בָּדַק חוֹתָמוֹ, גִּלָּה אֶת הַבּוֹר וְנִמְצָא יַיִן.

אָמַר: "לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם" (משלי כ, א) –

וְלֹא שָׁתָה.

כְּשֶׁצָּמֵא לֹא שָׁלַט בְּעַצְמוֹ,

עָמַד וְשָׁתָה כָּל הַיַּיִן

וְנִשְׁתַּכֵּר

וְיָשֵׁן.

יָרַד בְּנָיָהוּ וְהֵטִיל בּוֹ הַשַּׁלְשֶׁלֶת וַאֲסָרוֹ.