בין קודש לחול עם העורקביז/ ראובן שבת

מי שמחפש מוזיקת קונצנזוס ישראלי, טובה , ימצא אותה אצל העורקביז.

הלכתי להופעה שלהם בגינה יפה ורחבת ידיים, באזור. ערב קייצי קליל, נוח ומלא אווירה טובה של ידידות וטוב.

נהנתי מכל רגע.

מדובר ב3 אחים, וזמרת מלווה, צעירה שהיא בתו של אחד מהם: הבן ההאמצעי-ניסים עורקבי, שמנגן על גיטרה, מלחין ושר, הבן הצעיר-טלאור שמנגן הקשה ושר. תמיר עורקבי-הבכור,קלידים, לחן ושירה.

ובתו-איילת עורקבי-קצב ושירה.

ההופעה התחלקה לשני חלקים. בחלק הראשון בוצעו שירי קודש- המבוססים על פרקי תהילים.

אתגר לא פשוט. מדובר במלל עברי  מורכב מבחינה לשונית, מילים שנדיר מאוד לשמוע אותם בימנו.

אחרי הכול הם נכתבו ברובם על ידי דוד המלך עצמו ורובם ממילא-שירי הלל אמוניים.

האתגר הזה הפך בלחניהם של העורקביז להיות מיזוג יפה ומעניין של רוק אמצע הדרך, ישראלי, וחיבור חם וטוב לשורשים העבריים הקדומים.

נגינתם של האחים, איכותית ומהוקצעת לכל אורך המופע.

קולם של ניסים וטלאור התחברו יפה לקולו העז של תמיר ולעיבוד המוזיקלי שלו.

זאת הייתה גם התחושה הבולטת אצל הקהל שנהנה מכל רגע שם.

הלחנים אינם מורכבים, כאמור. הם בסגנון מובהק למדיי של רוק אמצע הדרך, אבל השילוב ההדדי בין סגנון זה לבין איכותם המקצועית הגבוהה של העורקביז נתן את אותתיו היטב בחלק זה של המופע.

חלקו השני של המופע כלל מה שהם מכנים-"שירי חול".

מורכב מטקסטים שהם חיברו, משעשעים וקלילים ברובם, ומתחברים הן במלל והן בביצוע לקהל.

בסוף המופע ניתן הדרן יפפה שכלל את הקהל ותופי הקשה.

המיזוג של העורקביז במוזיקה הישראלית, נותן טון משמעותי של שמחה, חזרה לשורשים עבריים אמוניים, ונגיעה קלילה וטובה בהוויה הישראלית

השילוב הזה בהחלט שווה כל רגע בהאזנה למוזיקה שלהם, ומה שהיא נותנת , בוודאי במופעים פיזיים

אהבתי ונהנתי מאוד מכל רגע. בהחלט.