סיפור תלמודי:
משל סעודת המלך/ תלמוד בבלי, מסכת שבת


 

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ.

 

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר:

 

וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ יוֹם יָמוּת?

 

אָמַר לָהֶם: וְכָל שֶׁכֵּן, יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר – וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה.

 

וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר" (קהלת ט, ח).

 

 

 

אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת עֲבָדָיו לִסְעֻדָּה וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמַן.

 

פִּקְּחִים שֶׁבָּהֶם קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ,

 

אָמְרוּ: כְּלוּם חָסֵר לְבֵית הַמֶּלֶךְ?

 

טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָלְכוּ לִמְלַאכְתָּם,

 

אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח?

 

פִּתְאוֹם בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו.

 

פִּקְּחִים שֶׁבָּהֶם נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים, וְהַטִּפְּשִׁים נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים.

 

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת פִּקְּחִים וְכָעַס לִקְרַאת טִפְּשִׁים.

 

אָמַר: הַלָּלוּ שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יֵשְׁבוּ וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ,

 

הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יַעַמְדוּ וְיִרְאוּ.

 

 

 

חֲתָנוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: וְהַלְוַאי, אַף הֵם נִרְאִים כִּמְשַׁמְּשִׁים,

 

אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ יוֹשְׁבִים, הַלָּלוּ אוֹכְלִים וְהַלָּלוּ רְעֵבִים, הַלָּלוּ שׁוֹתִים וְהַלָּלוּ צְמֵאִים,

 

שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ,

 

הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ ... הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב"

 

(ישעיה סה, יג-יד).

logo בניית אתרים