על האופרה רומיאו ויוליה( חזרה גנרלית)/ בתיה בר לב

ביום שלישי 10.08.21 בבית האופרה בתל אביב נערכה חזרה גנרלית של האופרה הישראלית רומיאו ויוליה בעיבודו של בליני, בבימויו של חנן שניר ובניצוחו של דן אטינגר.

בסיפור האהבה הגדול בכל הזמנים רומיאו, בן למשפחת מונטגיו בוורונה, אויביה המושבעים של משפחת קפולט, מתאהב בבתם יוליה המיועדת לצעיר אחר. בםופו של דבר שניהם מתאבדים באופן טראגי למען אהבתם.

בגרסה השונה של האופרה, שניר מלחין/ מציג  את רומיאו כאשה המתאהבת ביוליה. הרומן הנצחי והאלמוותי שבין גבר לאשה הופך לסיפור אהבה אסורה בין שתי נשים.

לפי שניר, הטוויסט שהוא יצר בהפקה בנה ממד נוסף לקונפליקט בין שתי המשפחות.

ביטול רעיון האהבה הגדולה של כל הזמנים בין גבר לאשה רק למען יצירת ממד נוסף בסיפור אינו מוצדק והרסני ליצירה.

ההפקה הייתה חובבנית. גם הסגנון שנבחר, כמו כנופיות במשטר צבאי במדינה נידחת בדרום אמריקה, היה הזוי ברובו.

הזמרים היו בינוניים למעט אלה וסילביצקי המגלמת את יוליה שאכן ניחנה בקול אדיר ומופלא.

ההפקה של התזמורת הסימפונית הישראלית - ראשון לציון בניצוחו של דן אטינגר הייתה מעולה ולא התאימה להפקה החובבנית של האופרה.

לדעתי, האופרה רומיאו ויוליה בגירסתה הנוכחית לא תענה על ציפיות הקהל הישראלי.