ההצגה בביוף הראשון בתאטרון הנגב/ בתיה בר לב
המחזה האוטוביוגרפי בביוף הראשון נכתב לפני 25 שנה על ידי הבמאי ומנהל תיאטרון הנגב, איסי ממנוב נוריאל, וקרם עור וגידים רק במרץ 2020.
לאחר שיכתוב, שיוף וליטוש יצאה סוף סוף ההצגה לאור במופע בכורה שהתקיים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
משפחת בביוף מתכנסת לקראת יום הכיפורים ושלושת הילדים דורשים מהאב למכור את הבית בו הוא גר כדי לקבל את חלקם מירושת אימם.
הילדים חוששים שמרינה, בת זוגו של יצחק תשתלט על הירושה. האב שלטענתו רוצה רק את טובת הילדים, מתנגד נחרצות למכירה ומנסה בדרכו שלו לעזור לילדים ובמיוחד לבן האמצעי, נדב, המסובך כלכלית. הוא יוצא חוצץ כנגד, כלתו המרוקאית, גרושה + ילד. בניסיון להרחיק את סיגי, יצחק מתאמץ קצת יותר מדי. הגרוש שלה מופיע ומפתיע. נועה שבאה נחושה לפתור את ענייני הבית נקרעת בין הערצתה לאביה ובין הרצון לצדק. במקביל, נרקם סיפור אהבה בינה לבין השכן, החבר הראשון, המחזר הפוטנציאלי. הבן הצעיר שזה עתה לקראת פריצה בקריירת המשחק ומעוניין לממש את צוואת האם כלשונה, לא מוצא את מקומו בבית.
הסיטואציות המגולמות במחזה נותנות ביטוי לבעיות הקיימות כמעט בכל משפחה בישראל. ההוויה הישראלית, הקיומית, הממוצעת, היום יומית משתקפת היטב במשחק התיאטרלי המלוטש, כמו גם בתוכן ההצגה עצמה.
זוהי הצגה ומחזה במיטבם המתחברים היטב למציאות הישראלית על מרבית רבדיה. ועם זאת המחזה אינו פסימי בכלל ונותן הרבה יותר מפתחי תקווה לשינוי אפשרי. בצידה של דרמה תיאטרלית שנרקחה היטב:
מלחמות ירושה, בגידות, גזענות, חוסר כבוד להורים, הומוסקסואליות, אחוות אחים, ועוד ועוד.
התבשיל המשפחתי יוצר דרמה מרגשת שכל אחד יתחבר אליה.
הבימוי ורמת המשחק של השחקנים בראשותו של אלי דנקר היו טובים מאד.
הצגה בהחלט מומלצת.
שחקנים: קובי אדרת- משחק את הגרוש עזרא
אלי דנקר – יצחק בביוף
מוטי וסרמן- נדב
עודד מנסטר- השכן תומר
יעל פרימר סביר- הבת הרווקה נעה
אנסטסיה קובלנקו- מרינה
נוי קליימן – סיגי
איתי שלו לוגסי- הבן הצעיר מתי
כתיבה ובימוי: איסי ממנוב נוריאל דרמטורגיה: שמיל בן ארי, אילנית סוויסה
תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
תאורה: שמואל מור
מוסיקה: דורון שלום
