מלחמת הזבובים הוא רומן המזוהה עם הספרות של המדע דמיוני של הסופר הצרפתי ז'אק שפיץ, הספר פורסם לראשונה בשנת 1938
הרומן המדע בדיוני הזה מעורר את השאלה שנשאלת רבות וגם היום, מה יקרה לאנושות אם תצטרך להתמודד עם אסון (מלחמה, מגפה, אסון אקולוגי או אחר) שעלול להוביל להכחדתה?
חובה לציין שיצירה נשכחת זו נותרה בהחלט אקטואלית לנוכח המגפה של הקורונה, התפשטות הווירוס שמשנה את פניו כה מהר ומקשה על האדם להכחידו, אף אינו מאפשר לחיות עמו בצמידות במצב של סטטוס קו.
זו בכל זאת סאטירה מהנה המדגישה את חולשותיו של האדם, את חוסר יכולתו להתאחד, לחיות בדו-קיום על מנת להתמודד עם סכנות שאורבות לו.
חוקר במדעי הטבע נשלח להתלוות למשימה בהודו-סין (אז הייתה מושבה צרפתית) עם ראש המחלקה שלו, פרופסור לאנטומולוגיה (חקר החרקים), כדי לבדוק פלישה פתאומית של זבובים שעברו מוטציות והפכו טורפים. הם תוקפים וממיתים אזרחים, מצב בלתי נתפש שגורם להרס נוראי באוכלוסייה שנאלצת לשווא לברוח בהמוניהם מן האזור הנגוע.
שכבות עבות של זבובים שורצים כיסו את כל הכפר ולא הותירו חופשי את השטח הקטן ביותר. הזמזום פסק, אור השמש שוב חזר להאיר, אך המראה של הרגליים והכנפיים המרשרשות היה נורא יותר. שכבת החרקים כסתה באחידות את הצריפים, הטנדר, הגברים, כמו שמיכה שחורה שנפלה מן השמיים.
למרות נקיטת אמצעי ההגנה באזור, הזבובים, המאורגנים בנחילים רבים, מצליחים בסופו של דבר לפלוש לאסיה, בהמשך לצפון אפריקה, לבסוף למדינות הקרות של צפון אירופה שם הם משמידים את כל האוכלוסייה.
האנושות נאלצת להיווכח שהזבובים, שהפכו אינטליגנטים, שואפים להשתלט על כדור הארץ על מנת ליצור ציוויליזציה חדשה.
קטע מתוך הספר "הזבובים נהרו ושרצו על הבגדים, על הידיים, על הפנים, גוררים את בטנם הקרה מעל העור, ממששים בדרכם כל הנקבוביות עם חוטמם. לשווא ניסו להרחיק את מהמחית החיה הדוחה הזו מן העיניים, מן הפנים. האזור מיד התכסה בזבובים חדשים שזרמו כמו גלים מכים על חוף של שונית."
לראשונה בתולדות האנושות האדם נאלץ להתמודד ולהילחם נגד אינטליגנציה שונה משלו. נותרת השאלה מה תהייה תוצאת מאבק זה?
במבט ראשון, אפשר להיות פסימיים. האדם שמתהלך על שתי כפות רגליו, בעל חוסן גופני שברירי וחושים די קהים, נדרש כל הזמן להבטיח את עליונותו על בעלי חיים אחרים תודות לאינטליגנציה שלו. אך מה יהיה אם לא תהיה עוד רק לו את הבלעדיות של עליונות בהסתמכו על הנשק הקסום הזה שיש ברשותו "אינטליגנציה".
הזבובים שהתיישבו (במובן דו-משמעי: השתלטות וישיבה על עכוזיהם כיוון שהזבובים החלו כנראה לחקות את תנוחת הישיבה האופיינית לאדם) השמידו אוכלוסיית העולם. ניצחונם הסופי מסתיים בגן חיות אנושי, בו שרדו שבעה ניצולים פגועי נפש וקשישים שהפכו בעצם להוכחת קיומו של הגזע האנושי.
ז'אק שפיץ כתב בהומור האופיינית שלו: "הם (הזבובים) הם בלי לדעת מהו מיקרוקוסמוס הצליחו להציג בפנינו דימוי מצומצם אך נאמן של מה שהייתה האנושות הפגומה..."
בקטעים מסוימים הסופר מלגלג על היטלר ועל גרמניה הנאצית. מטלטלים הקטעים המתארים את כיבוש עיר הבירה פריז על ידי נחילי הזבובים הטורפים.
כריכת הספר מלחמת הזבובים כשהופיע במהדורה ראשונה
ז'אק שפיץ 1896 – 1963 סופר צרפתי. היה אחד הסופרים הגדולים של ספרות המדע הבדיונית הצרפתית .
בשלושה רומנים, ייסורי הגלובוס (1935), הנמלטים של השנה 4000 (1936) ומלחמת הזבובים מוצגות שלוש אפשריות לקריסה ולקץ האנושות. הרקע לספרים אפל ופסימי באשר למעורבותם של מדענים מטורפים פחות או יותר.
אתם מכירים את העבר, מדמיינים את העתיד, חוששים מן ההווה: נחוץ לגלות את ההווה הזקן, הזמן בלתי נתפש שז'אק שפיץ המציא ברומן פנומנלי זה שנחשב לאחד הקלסיקות של הספרות הבדיונית הצרפתית. הגיבור, צייר לא מוצלח שהחליט להתאבד, חווה חוויה יוצאת דופן: מדען מטורף מדביק אותו במתג שתוקף את ראייתו. מתג זה מאפשר לו לראות את העולם ואת האנושות כפי שהם יהיו בעתיד הקרוב. החוויה המוזרה הופכת להרפתקה מטלטלת כשהוא מבין שרק הוא "זוכה" ליכולת יוצאת דופן זו שמותירה אותו בבדידות קשה.
בעצם סוג של ענישה אלוהית על כי שקל להתאבד ולתת גב לחיים. מזכיר במעט את תלאותיו של דנטה בגיהינום
