שיר:
סֶדֶק הַזְּמַן / שני ארנהיים 

בְּלִי הֲכָנָה זֶה קָרָה, 

מָה שֶׁהַזְּמַן עָשָׂה.

רֶגַע – דִּלַּגְתִּי, 

לֹא הִסְפַּקְתִּי. 

לֹא הִקְשִׁיבוּ 

וְלֹא הִקְשַׁבְתִּי 

לְעַצְמִי, 

לִפְנֵי שֶׁהֵבַנְתִּי 

פְּנֵי עַצְמִי. 

יָמִים בְּדַפֵּי חַיֵּי 

נוֹתְרוּ חֲצִי 

כְּתוּבִים 

וְלֹא מָצָאתִי 

שָׁעָן שֶׁיְּתַקֵּן 

אֶת סֶדֶק 

הַזְּמַן.