שיר:
פרח אפרורי/ יהודית סולומון

הַבֹּקֶר רָאִיתִי פֶּרַח אַפְרוּרִי

צְמַרְמֹרֶת אֲחָזַתְנִי וּכְבָר יַפְצִיעַ הַבֶּכִי 

לְאָן זָלְגוּ צְבָעָיו וּגְוָנָיו ?

הַאִם עֻמְעֲמוּ אוֹ נִשְׁאֲבוּ מֵעָלָיו ?

הַאִם דָּהוּ עִם הַזְּמַן , 

הִתְאַדּוּ לְתוֹךְ עָנָן ?

אוּלַי כְּלָל לֹא הָיָה בּוֹ צֶבַע מִיּוֹם פְּרִיחָתוֹ ?

הַאִם לֹא הִבְשִׁיל דְּיוֹ ?

 אוֹ חֹלִי הָיָה בּוֹ מֵאָז זְרִיעָתוֹ ?

נָע הוּא בָּרוּחַ כְּמוֹ הָאֲחֵרִים, 

מִתְפַּתֵּל, מִתְכַּוֵּן לַשֶּׁמֶשׁ , נָח עִם כּוֹכָבִים ,

אוּלַי עוֹד יַפְצִיעוּ צְבָעִים לְתוֹךְ עַלְעַלָּיו

סְגַלְגַּל בָּהִיר אוֹ סֶגוֹל עָמֹק סְבִיב אַבְקָנָיו

אַרְגָּמָן אוֹ וָרֹד עָדִין ,

אָדֹם לוֹהֵט , כְּמוֹ לֶהָבוֹת בַּקָּמִין ,

שֶׁמָּא תְּכֵלֶת אוֹ צָהֹב כְּזֹהַר הַחַמָּה 

מִי יַצִּילוּ מֵאָפֹר וּשְׁמָמָה