"שני דברים הם אינסופיים: היקום, וטיפשותם של בני האדם.
ואני לא בטוח לגבי היקום."
(אלברט איינשטיין)
IIII
"ראו ילדים," אמר השמָבִּי בכוכב בונר למתומנונים שנשטחו לפניו, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא שמָבִּי. "יש ציתוית"ש - הצל יתברך ויתפדר שמו - בשמים, והוא יצר אותנו. אנחנו בחיריו. ילדיו המועדפים. ראו, אין צבע כחול בעולמנו, כבעולמות אחרים, רעילים, שאין יצורים חיים יכולים להתקיים בהם. גם אין כמעט מים, שהיו מְמֵסים את גופונפוננו לשפרינות. וכמה רחוקה היא השמש, שאחרת היתה שורפת אותנו. יש ציתוית"ש. רק ציתוית"ש הוא ציתוית"ש, ואין מלבדו עוד ציתוית"ש!
*
"ראו ילדים," אמר הגנָבּי בכוכב בונגור לזחלים הקטנים, התמימים והמתוקים שריחפו לפניו, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא גנָבּי. "בפיכלוך שמתחת שוכן האיששואואבהחאונרלחומאעפככאי"י - האדיר ייכון שמו שאנו ורק אנו ואף אחד בלתנו הננו חביביו אהוביו והוא נוטה רק לנו חסד ומעדיף אותנו על פני כולם כי אנחנו ילדיו היחידים - והוא ברא אותנו בכדי שנעבדו באמונה כל חיינו. הוא ברא לנו את העולם היפה והמתוק שלנו, שאין בו כמעט היסוד הקטלני חמצן, ושיש בו שפע הפלואור הטוב, הוא המחזיקנו בחיים, וכמה טוב שיש לנו ממנו בשפע בעולמנו בחסדי האיששואואבהחאונרלחומאעפככאיה"י. ה ה א י ש ש ו א ו א ב ה ח א ו נ ר ל ח ו מ א ע פ כ כ א י ה " י הוא האיששואואבהחאונרלחומאעפככאיה"י! ואם לא היה ה א י ש ש ו א ו א ב ה ח א ו נ ר ל ח ו מ א ע פ כ כ א י ה " י אז לא היה האיששואואבהחאונרלחומאעפככאיה"י!
*
"ראו ילדים," אמר החרבי בכוכב ארץ לתינוקות של בית רבן שישבו לפניו בכסאותיהם הקטנים, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא חרבי. "יש אלוהים בשמים, הוא הקב"ה יתב"ש - הקדוש ברוך הוא יתברך שמו - והוא נתן לנו את הארץ לרשתה, ברא לנו מים ושמים וחמצן ואור לעיניים, וקרב לנו את השמש להאיר לנו ביום ואת הירח לממלכת הלילה. האדם אינו יכול לחיות באף כוכב אחר, לכן ברור שרק אנחנו ילדיו ואותנו הוא ברא בכדי שנקדישו ונעריצו. הרי ברור שאין אלוהים מבלעדי הקב"ה יתב"ש, טוב, אולי חוץ מאללה.
*
"רק אותנו ההכישבושראה"ר - הכל יכול שאין בלתו ושאוהב רק אותנו, הראויים - אוהב," אמר הבלפבִּי בכוכב בונג לשמולים הסרוחים על הכותל, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא הבלפבִּי. "לפיכך הוא ברא לנו עולם שיש בו רק חומר אחד. החומר שהוא אנחנו. שאותו אנחנו אוכלים, נבנים, שותים, נושמים, נבנים, מחרבנים, נבנים, סופגים, קוראים ומחשבים. הרי, אילו היו לנו כאן שני חומרים, היינו מתבלבלים. היינו נשללים. היינו כלים. אז איך יכול מישהו לחשוב שאין ההכישבושראה"ר, שיצר זאת בשבילנו? רק בשבילנו, בכדי שנעבוד אותו ונבנה לו בלורכימים למשכן לו. מה לא ברור כאן? ראו, זה מוכרח להיות מעשה ההכישבושראה"ר. ההכישבושראה"ר הוא אחד ואין בלתו! חוץ מההכישבושראה"ר ב' שעומד בהיכון.
*
"אנחנו בניו היחידים של המגהמרהמדהמעהמאהמקהמגהמקהמנהמשהמשהמרהממהמ"ע - הגבוה מכל גבוה הרחב מכל רחב הדק מכל דק העבה מכל עבה הארוך מכל ארוך הקצר מכל קצר הגדול מכל גדול הקטן מכל קטן הנפוח מכל נפוח השטוח מכל שטוח השקט מכל שקט הרועש מכל רועש המורגש מכל מורגש הערטילאי מכל ערטילאי," אמר הכּזָבִּי בכוכב מונום לגויאבונים שהציצו אליו מחרכי הלבה הלוחשת, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא כּזָבִּי. "ראו את כוכבנו המופלא. רק הוא אדום לגמרי. זאת היא הוכחה מוחלטת, מושפטת, חותכת, אני מעז לומר מותכת, לכך שרק אנחנו. תראו לי עוד כוכב אדום לגמרי, שהוא רק אדום. תראו לי עוד כוכב חם לגמרי, שהוא רק חם. הן אילו היה פה קר יותר, או אדום אחר, או מוצק - רק זה מה שחסר, לא היינו יכולים להתקיים. אז איך יכול מישהו לחשוב שאין המגהמרהמדהמעהמאהמקהמגהמקהמנהמשהמשהמרהממהמ"ע שיצר זאת בשבילנו? רק בשבילנו, בכדי שנעבוד אותו בכל שירבוקלנו ובכל מאודנו. מה לא ברור כאן? ראו, זה מוכרח להיות מעשה המגהמרההמעהמאהמקהמגהמקהמנהמשהמשהמרהממהמ"ע. הרי לא יתכן אחרת. אין המגהמרהמדהמעהמאהמקהמגהמקהמנהמשהמשהמרהממהמ"ע מבלעדי המגהמרהמדהמעהמאהמקהמגהמקהמ נהמשהמשהמרהממהמ"ע, ופפפ הוא נביאו.
*
"השהר"ש - שהוא האבא רק שלנו - ברא אותנו בכדי שנהיה ילדי שעשועיו," הרעים השקרבִּי בפליגו לפרויליכים הזעירים בכוכב מונטוז שנצמדו בפחד לקולורָבִּי תובב"ו, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא השקרבִּי. "כמה נאה ויאה ופאה ובאה וכאה ושמאה הוא הריק שלנו. הרי אילו היו פה רק עוד שתי מולקולות, היינו נספים. ראו מה גדולים מעשי השהר"ש. אז איך יכול מישהו להיות טיפש דיו לחשוב שאין שהר"ש, שיצר זאת בשבילנו? רק בשבילנו, בכדי שנעבוד אותו ושיוֹבּוֹיבּוֹבּוֹיבּוֹם אותו. אותו. מה לא ברור כאן? וכל כויפ"ר (כופר ימ"ש ומאניאק פורש רשע) יבוא יומו.
*
"אין בִּלתֵנוּ בשביל בלת"ו - בחר לנו תורה ומצוות," פסק הרמאיבי לצירבונים הקלים מכוכב ע שעפעפו לפניו, בטוחים שהוא יודע כל. הרי אחרי ככלות הכל הוא הרמאיבי. "הכי מבלי בלתי בלתנו היה בלתו בלתוננו? מכאן שברור כַּמֶּמֶש שרק בלתו הוא בלתו ואין בלתו מבלעדי בלתו. הרי בעבור זה הוא נתן לנו את כוכב הנויטרונים הזה וברא לנו את החושך, ואת המחשוך הגדול לממשלת הנמנום, ואת המחשוך הבינוני לממשלת העמעום, ואת המחשוך הקטן לממשלת הדמדום, כי רק הוא בלתו ורק אנחנו בִּלתָיו. רק אותנו בלתו אוהב, ובנו בחר מכל הזמים ונתן לנו את הגמים ואת הדמים ואת הלמים. הגו בנפשכם, האם היה בלתו נותן לנו את הלמים אם לא היה נותן לנו את הזמים? מה לא ברור כאן? כל מי שחושב אחרת הוא אחרת ואחריתו אחרית דבר. אין בלתו מבלעדי בלתו ורק בלתנו בלתותא."
***
"סיירתי בלמעלה ממאה אלף כוכבים מיושבים," סיפר הפורבאי לצאצאו הנבון, מעביר באהבה את ניפרו על איזור השכל היפה שלו. "רשום לפניך, אין גבול לשטויות שיצורים נחותים בשחר תבונתם הקטנה והמטופשת מוכנים להאמין בהן. אין גבול. אפילו לא השמיים."
לבני המאות הבאות שיקראו את סיפורי זה
הנה, אני אומר כאן באופן הברור ביותר, בקול צלול ורם, שלא יהיו אי הבנות, ואני מרשה לך להזכיר לי את זה בעוד מאה, מאתיים, חמש מאות או אלף שנים. כל הדתות והאמונות הטפלות האחרות יכלו מן העולם! ברור שזה יתרחש במרוצת האלף השלישי. מתי? אני מקווה שבמוקדם יותר מאשר במאוחר. ולאור התפתחות המדע, הידע, אמצעי הלימוד והתבונה האנושית יש סיכוי שזה יבוא די מהר, יחסית כמובן. יותר ויותר אנשים יגיעו להכרה שאי-ידיעה אין פירושה, אוטומטית - כמו לגבי כל הפרימיטיבים - שיש אלוהים. שאי-ידיעה היא רק מצב נוכחי זמני. מה שאני לא יודע או לא מבין היום, אני אדע או אבין בעוד יום, בעוד שבוע, בעוד שנה, בעוד אלף שנים. מה שברור לי, מעבר לכל ספק, הוא, שבסוף האלף השלישי - וכנראה הרבה לפני כן - לא תהיה קיימת אף דת, אף אמונה טפלה, אף טפשות מסוגי האסטרולוגיה, הגרפולוגיה, הרפואה האלטרנטיבית ועדת קרוביהם האימבציליים. גם לא יהיו קיימים יותר (אוה, כמה שאני מקווה) פרימיטיבים מהסוג של ההוא שאמר לי פעם; "רק אם אלוהים יבוא ויגיד שאין אלוהים, אז אני אסכים איתך שאין!"
אני יודע שקשה לך להאמין באלו דברי איוולת האמינו בזמני בני-האדם, בהם גם נבונים.
