שיר:
שְׁאֵרִית זְמַן-חַיֵּינוּ / משה שפריר
“הָאָמְנָם כָּל הָעוֹלָם וְגַם הָאָדָם - נִבְרְאוּ בְּתוֹךְ שִׁשָׁה יָמִים,
כַּאֲשֶׁר, אַחַר-כָּךְ, חַי הָאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנִים?"
(מ. שטילמן)
אִם אָכֵן הָיָה שִׁלְשׁוֹם הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי
- הַיּוֹם שֶׁל בְּרִיאָתֵנוּ,
וְאִם הָיָה אֶתְמוֹל, יוֹם הַשַּׁבָּת,
שֶׁבּוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ בּוֹרְאֵנוּ,
- הָיָה גַּם מוֹעֵד בַּגְרוּתֵנוּ
וְהַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ עַל דַּעְתֵּנוּ,
- כִּי אָז הַיּוֹם, יוֹם רִאשׁוֹן,
מִזְּרִיחַת הַחַמָּה וְעַד עֵת שְׁקִיעָתָהּ,
הִנּוֹ הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן
לִשְׁאֵרִית זְמַן-חַיֵּינוּ.