דואטים באגודת הסופרים לרגל 100 שנה לאגודה/ ראובן שבת

אגודת הסופרים העבריים, קיימה במשך 3 ימי חול המועד פסח, החל מהתאריך 29.3.21 ועד 31.3.21 סדרה בשידורי זום של דואטים ספרותיים, משעות הבוקר ועד הצהריים

צדוק עלון-מנחם פאלק

צדוק עלון הוא דוקטור לפילוסופיה והתיזה שלו נכתבה על ברוך שפינוזה. הוא מכהן כמנהל מרכז המבקרים של בנק ישראל.

ספרי שירה, פרוזה ואחרים שלו פורסמו בעברית וכן בשפות אחרות.

מנחם מ' פאלק הוא משורר, מתרגם, סופר

נולד בעיר ביסטריצה שברומניה בשנת 1951. עלה ארצה בשנת 1964 ומתגורר במבשרת ירושלים. אב לשני בנים וסבא לשלושה.

פרסם מעל 65 ספרים מקור ותרגום.

הדיאלוג ביניהם נגע בשאלות עמוקות ומהותיות על מהות השירה, ועל ההבדלים שביניהם בתפיסת העולם לגבי מה היא שירה ויצירה לגביהם וכיצד זה בא לידי ביטוי.

כמו למשל הזיקה שבין פילוסופיה לשירה (צדוק עלון)

צדוק עלון:" האומנות מוטמעת בחיים והופכת אותך לראות בלא אומנתי גם כיצירת אומנות, ומנגד הלא אומנתי אינו מזיק אלא מהווה כעין בקרה. זה אינו יחס סימטרי."

לגבי עבודתי-אני יכול לתת דוגמה כיצד תחום היצירה מתערבב עם תחום העבודה שלי כמנהל מרכז המבקרים: בצעירותי ולנוכח עיוור שהיה שכן, מאוד התענייתי לדעת איך הוא יודע מה ערכו של השטר. משנודע לי שהוא בעצם מלפף את השטר על אצבעותיו כדי לאמוד את אורכו, ומכך הוא יודע את ערכו – כתבתי על כך שיר. הפגישה הזאת הן במציאות והן במסגרת עבודתי (בין היתר – הצגת והכרת מערכת המטבע לציבור הרחב) היא בעצם ביטוי לעירבוב המפרה בין התחומים."

צדוק עלון: "האם ריבוי הסוגות הוא ביטוי לחיפוש אלוהים?   

מושג האלוהים הוא מעניין, מרתק, ועסקתי בו בעבר, אף השתמשתי במונח אלוהימה.

המושג הוא אמורפי, הוא מגוון, לציבור מסוים הוא מושג דתי ולאחר הוא מושג כללי, חיפוש אחר דבר קבוע בתוך עולם של חוסר ודאות. הוא יכול להיות "המוזה", הוא יכול להיות גילוי המדע, הוא יכול להיות אוסף אלילים כמו לפני אלפי שנים.

ובכל סוגה דמות של אלוהים היא שונה ואולי יוצרת דבר שלם היכול להיות בסיס בחיפוש הפואטי אחד ביטחון.

מיכל דורון-דליס

המשוררת והגרפולוגית מיכל דורון ניהלה דואט עם ידידתה הטובה המשוררת והעורכת דליס

בשיחה דיברו השתיים על מהות החירות וחירות היצירה בפרט. כל אחת מהן  קראה שני שירים על חירות המתאימים לחג הפסח והחירות. הן קיימו דיון פילוספי קצר שהשתלב בקריאה. המסקנה שלהן מהשיחה הייתה כי החופש הוא מידה גדולה מאוד של אחריות המתלווה לתחושה של דטרמניזם וחופש רצון. כל אחת מהן דיברה בנפרד על שירי השניה.

השיח היה מפרה והתקבלו תגובות חמות וטובות על הדואט המרתק שהיה.

לדבריהן, הדיאולוג  היה מהודק, משמעותי וכך גם הנושא השני שדנו בו והיה מקור ההשראה לכתיבה . מקורותיו ומשמעותו הפרטנית והכללית כאחת כולל התייחסות לתכנים מודעים ובלתי מודעים.

ד"ר נורית צדרבוים-אסתר קאפח

ד"ר נורית צדרבוים, משוררת, אמנית רב תחומית, חוקרת אמנות ומרצה לאמנות. ד"ר אסתר קאפח משוררת, סופרת, חוקרת ומרצה  בתחום טכנולוגייות למידה.

ד"ר נורית צדרבוים:"חמש עשרה דקות של מפגש שנקרא 'דואט' עמדו לפנינו. בו היה עלינו לייצר הרמוניה במילים, בתוכן ובקול.  את הדואט שלנו הגדרתי כשירת הרוח והנשמה בצליל המילים, משב רוח קצר וקליל, סוג של טעימה.

המסך, באירוע 'דואט', היה הצומת שבה פגשתי את אסתר לראשונה. קדמה לפגישה זו פגישתי את ספרה 'זכוכית מגדלת'. לפיכך נדמה היה שאנחנו מכירות. כנראה שכך חשה גם אסתר כאשר פגשה את ספרי 'מגילת הֶסְתֵּר', קודם פגישתנו ב'דואט'. הצגתי את פועלה המרשים של אסתר אמרתי מספר מילים על השער הראשון בספרה, והפניתי אליה שאלה. אסתר השיבה במילים ובקריאת שירה. כך פעלה גם אסתר, כאשר הציגה אותי ואת פועלי, התייחסה לספרי ופנתה אלי בשאלה.

כך למעשה ראינו את הדואט הקצר, שבו כל אחת מאתנו הייתה סוג של פלטפורמה להצגת האחר, להקשבה אל האחר, ולחשיפה בפני כל היתר.

אושרה יצחקי-שולה ברנע

שתי הסופרות עברו כברת דרך ארוכה בכתיבה לאורך השנים, ובשנה האחרונה חל שינוי משמעותי שהתווסף לכתיבתן המעניינת, מרגשת ומרתקת את הקוראים.

הסופרת אושרה יצחקי הוכרה כסופרת ילדים, כתבה שירים, מופעים והוציאה לאור חמישה ספרי ילדים, הצגות על פי ספריה נדדו בהצלחה רבה בגנים ובבתי הספר. בשנה האחרונה הוציאה לאור את ספרה השישי פרוזה למבוגרים "בין הדורות". בספר אוסף סיפורים שהם רפלקציה להלכי הרוח המשתנים במקרים דומים, בתקופות שונות בחיי היום יום -במשפחה, בחברה, בין העדות ובין הדורות, במצבים שנוצרו והתפתחו בעקבות השינויים בארץ ישראל.

המשוררת והסופרת שולה ברנע הוציאה לאור שלושה ספרי שירה. כיאה למשוררת פתחה את דבריה בקריאת שניים משיריה. בשנה האחרונה חל שינוי בכתיבתה בכותבה פרוזה, בימים אלו היא מוציאה לאור שני ספרי פרוזה. שולה ברנע רואה בפרוזה סוג של מציצנות לחיי אחרים, בספור היא לא בוחלת לגעת בבעיה קשה ועוזרת לדמות המרכזית להתמודד עם הקושי אותו הופכת ליתרון.