רישומים של תל-אביב/ ללי ציפי מיכאלי
אֶת הָעִיר תֵּל אָבִיב
גַּם אֲהוּבָה לֹא תַּעֲזִיב אוֹתְךָ
הִיא תִּשָּׁאֵר אֶקְסִית פַּעַם
וְאַתָּה תִּשָּׁאֵר בְּתֵל אָבִיב
אַתָּה יוֹדֵעַ
הָעִיר עִם הָרַגְלַיִם הָעֲקֻמּוֹת שֶׁפּוֹזֶלֶת לְעָרִים חֲטוּבוֹת
וְאַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתָהּ כְּמוֹדֶל וּמַתְחִיל לִרְשֹׁם אוֹתָהּ עַד לֶחָרִיץ הַנֶּחֱשָׁק
שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתְךָ מִחוּץ לַתְּמוּנָה
וּמְאַפְשֵׁר לְךָ לִרְאוֹת אַךְ לֹא לָגַעַת
עַד הַפִּטְמָה הַזְּקוּרָה
וּגְבוּלוֹת הַבַּד