מאמר:

על פרשת ויקרא/ בת אל הלמר

פרשת ויקרא והחומש השלישי כולו נפתחים במילה "ויקרא" , הפרשה עצמה עוסקת בדיני קורבנות. ספר ויקרא נקרא גם ספר תורת כוהנים

עצם פעולת הקרבת הקורבנות- הנקראת "עבודה" , היא למעשה פעולת הקרבה הרוחנית בין האדם לאלוהיו. למרות שלאלוהים אין שום עניין בקורבן עצמו.

חז"ל אמרו כי "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים"

ומהי אותה עבודה? עבודת הקורבנות.

ולא רק בספר ויקרא, קין והבל הביאו קורבן מן הצומח ומן החי

נח הקריב קורבן על הצלתו בימי המבול

אברהם בעקידת יצחק וקורבן פסח ביציאת מצרים

מדוע מצווה עלינו עבודת הקורבנות? קצת אכזרי, לא?

ובכלל, ציון כל החלקים המוזכרים: כבד, כליות נקראים כשיעור קצבות ופחות כדברי תורה. אך התעמקות ברבדים נוספים של הפרשה, מכוונים את האדם להתבוננות בחלקיו שלו.

הכליות למשל - הן האיבר המייצג את המצפון

מכירים אתם וודאי את הביטויים: "בוחן כליות ולב" , "מוסר כליות"

התורה מזמינה את האדם בעצם הקרבת הקורבנות להביט בחלקיו פנימה

להסיר את החלקים הפחות טובים, להתחדש, להתבונן

הקורבן למעשה הוא פעולת ההקרבה

על מנת לייצר ניקיון בתחושת הנפש, ביחסיו של האדם עם זולתו , עם בוראו, עם עצמו, הוא מבצע הקרבה.

אותה התבוננות עמוקה, שהכתיבה האינטואיטיבית מייצרת, באופן מדיטטיבי , יכולה להיות צוהר להקרבה הזאת. דרך המילים הכתובות, מוכן האדם, לצאת למסע התבוננות, להשיל את החלקים המיותרים, להתקרב.

#תרגיל_כתיבה

בחרו לכם תכונה אחת, הרגל אחד, התנהלות אחת שלכם , מתוך יושר וכנות אל מול עצמיכם או זולתכם, שהייתם רוצים לטהר, לנקות, ל"הקריב" , לשלח מכם, למסור לטובת ההתקרבות פנימה.

כתבו בהרחבה מהו ההרגל שבחרתם? כיצד הוא אינו משרת אתכם יותר,  ומהי פעולת ההקרבה שאתם מוסרים לטובת הקשר המחודש שלכם?

זו יכולה להיות גם פעולה אחת קטנה, או צעד קטן של שינוי, שייצר אדוות גדולות בהמשך.