מאמר:

הקשר בין אמונה ומדע/ ד"ר אסתר קאפח

פרופסור  ישעיה לייבוביץ דוגל בדואליות. הוא הציב חומה בין האמונה לבין המדע ובכך הוא אִפשר פעילות אוטונומית בכל אחד מהם. האם צדק בגישת ההפרדה בין התחומים? לפני כן נברר מהם תחומים אלה?

מהו מדע? שורש המילה הינו י.ד.ע. מלשון יְדִיעָה, דַּעַת. זו מילה עתיקת יומין. היא מופיעה בתנ"ך בספר דבה"י א, יא, "וַתִּשְׁאַל-לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע". מדע מיצג מחקר שׁיטתי במקצוע מסוים, מאֻרגן ומבוסס על עֻבדות, תצפיות אוֹ נִסּוּיִים שׁסֻּכְּמוּ לְחֻקִּים ולִכְלָלִים. אוסיף מנסיוני כחוקרת בדיסציפלינה החינוכית ההסטורית כי החקירה המדעית מבוססת על השערה אמפירית אשר תוצאותיה ומסקנותיה ניתנות לשחזור. זה מאפיין מהותי בכל חקירה מדעית.

מהי אמונה? אמונה הינה נתון בסיסי בכל אדם באשר הוא אדם ומכוח אמונתו הוא פועל. אברהם יצחק הכהן קוּק הרב הראשי הראשון בישראל מאבות הציונות הדתית אומר, "האמונה האלהית היא הקרקע שכל טוּב החיים פורה ממנה... כל המצוות כולן הן ציורי האמונה". ]פנקסי ראי"ה ה, ז, כב] הקדים ואמר דוד המלך, "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי: כִּי בְמִצְוֺתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי" [תהילים, קיט, סו]. עניינה של התורה היא הכוונת אמונתו של האדם ובחירתו החופשית. התורה עוסקת בערכים ובעקרונות מוסריים שעל פיהם יכול אדם לבחור לשנות את שניתן לשנות.

המדע הוא ניסיון אנושי להבין את העולם. מסקנות המדע משתנות כל יום כיון שאינן אבסולוטיות. החקירה המדעית היא לגיטימית, מאידך פרשנות מדעית אינה יכולה לשלול את התגלות ה' על הר סיני, כי אין ביכלתה לדבר על כך. יש במדע במחשבת האדם משום אורו של יוצר האדם, הקב"ה. הוא נתן לאדם את המחשבה ואת השכל להשתמש בו. הרב קוק מבהיר, "האמונה נותנת את המגמה האחרונה של היש והמדע נותן את הדרכים איך מכירים ותופשים אותה. אם יתעצל אדם בְּהַיְשָׁרַת הדרכים תיעלם ממנו המגמה ואם יחדל להיות עורג אל המגמה, יְאַבְּדוּ כל הדרכים את ערכם וסופם להַתְעוֹת. הצד המדעי של האמונה הוא תמיד בערך של דרך למגמה והצד האמוני שבמדע הוא הערך המגמתי של הדרך" [מאמרי ראי"ה, עמ' 71].

ספר 'מורה הנבוכים' וחלקים ב'משנה תורה' הינם ספרים המבוססים על המדע שהיה מוכר בתקופת הרמב"ם, למשל המלצותיו הרפואיות של הרמב"ם בהלכות דעות במשנה תורה. חיבורים אלו מהווים ספרי מחשבה ואמונה יסודיים עד היום. הרמב"ם חשב שאין סתירה בין האמונה ובין המחשבה המבוססת על חוקיות. לדעתו חקירה מדעית מביאה להכרּת האל משכללת אמונת האדם ומביאה אותו לאהבת הבורא וליראתו. [ראו למשל שמונה פרקים לרמב"ם פרק ה]

בטבע קיימים חוקים קבועים שאינם משתנים. עובדה זו מהווה הוכחה שישנו בורא עולם שקבע חוקים אלו. חכמת הטבע עוסקת בחקר חוקי הטבע עצמם, יחסם והשפעתם זה על זה וכיוצא בזה. אדרבה, ככל שמרבים לעסוק בחקר הטבע ומגלים בו דברים נפלאים גדלה ההרגשה באזלת-יד של האדם.

אלברט איינשטיין, המדען הגדול במאה הקודמת, אמר, "מדע בלי דת הוא פיסח, דת בלי מדע היא עיוורת" [ספר הציטטות היהודי הגדול, ערך אדיר כהן, עמ' 355, תשס"ג].  גדולי תורה ביטאו זאת בסגנונם, כמו הגר"א, הגאון רבי אליהו שלמה זלמן שהיה פוסק הלכה ובקי במדעים, קבע שכל מי שחסרה לו חכמה אחת מחכמות הטבע חסרים לו כנגדה מאה ידות בתורה. הפילוסוף עמנואל קאנט, שהבחין בין העולם כשהוא לעצמו (נומנון) לבין העולם כפי שהוא מופיע לעינינו, עולם התופעות (פנומנון), קבע כבר בזמנו כי המדע וההכרה האנושית עוסקים רק בפנומנה ולא בנומנה שם נמצאת הדת. המחקר האקדמי אמור להניח בפני הלומד והפוסק את העובדות כהווייתן, עובדות שיהוו את הבסיס לעיסוק בעצמוּת הדברים ולא רק בתיאורים ובמקרים. כך הלימוד התורני יוכל לאחד את הזרמים השונים שהתגלו והובחנו בפנומנולוגיה האקדמית.

הרב יוסף קאפח שהיה חבר בית הדין הרבני העליון וחתן פרס ישראל, טוען כי המדעים השונים הינם חלק בתוך תחומיה השונים של התורה ויש בהם מצוה. לדעתו אי אפשר להיות דתי בלא השכלה כללית [כתבים, ב עמ' 593]. כל מקום שכביכול מתגלית סתירה ביניהם, שורש הבעיה הוא בידיעה לא מושלמת. כֶּשֶׁל במערכת הלימוד יכול לגרום להתנגשות מדומה. [ראו דוגמא המתיחסת להלכות טרפה ב'כתבים' א' עמ' 74 ודוגמאות ב'משנה תורה' ועוד] לכן צריך לנקוט זהירות רבה בשני התחומים על מנת למנוע כשלים אפשריים. במציאות האמיתית קיימת הרמוניה בין תורה למדע. שניהם חלקים בתוך תחום אחד ומאוחד, האמונה, לכן המדע יכול לשמש אמצעי להכרת האל. המדע מתחדש אך האמונה תקפה לנצח.

האם יכולה להיות סתירה בין תורה למדע? התשובה ברורה לא יכולה להיות סתירה ביניהם, שהרי שניהם ניתנו מבורא עולם גם התורה וגם הטבע הנחקר בתצפיות מדעיות. כוונת התורה להאיר נושאים אלו מזוויות שמהן משתקפת הוראה מוסרית. כמשוררת ביטאתי זאת בשיר, "לֶקַח תורה" המופיע בספרי "זכוכית מגדלת", תּוֹרָה הִיא אֱמוּנָה / הִיא סַם הַחַיִּים. / הָאֱמוּנָה בְּצוּרִי / הֶאֱצִילָה לִי תְּבוּנוֹת / לְצַיֵּר אָמָנוּת בְּמִכְחוֹל מִלִּים... השיר הולחן והועלה ליוטיוב. לאור כל האמור עד כאן נראה כי פרופ' ישעיה ליבוביץ טעה כאשר הציב חומה מפרידה בין האמונה לבין המדע.